ה-G20 תומך במסלולים רגולטוריים ברורים לצמיחת נכסים דיגיטליים

ה‑G20 מציב נכסים דיגיטליים בתוך סדר היום הגלובלי שלו לצמיחה

שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של קבוצת ה‑20 תמכו במסלולים רגולטוריים ברורים יותר לנכסים דיגיטליים בפגישתם ב‑31 באוגוסט–1 בספטמבר באשוויל, צפון קרוליינה. הצהרת יו”ר ה‑G20 כללה נכסים דיגיטליים בין סדרי העדיפויות של נשיאות ארה”ב לשנת 2026, לצד חוב ריבוני, אוריינות פיננסית וחוסר איזון גלובלי.

בכירי ה‑G20 הצהירו:

“אנו מכירים בתפקיד הטרנספורמטיבי שחדשנות פיננסית דיגיטלית, לרבות נכסים דיגיטליים, יכולה למלא בתמיכה בצמיחה כלכלית רחבת‑היקף, ובתפקיד המרכזי של המגזר הפרטי בהנעת חדשנות זו.”

העמדה האחרונה מרחיבה את סדר היום הקיים של ה‑G20 בתחום הנכסים הדיגיטליים, באמצעות קישור ישיר יותר בין בהירות רגולטורית לבין צמיחה כלכלית ופיתוח המגזר הפרטי. הצהרה מנובמבר 2025 תמכה בפיקוח מתואם על נכסי קריפטו, סטייבלקוינים ומימון מבוזר, תוך הדגשת חדשנות אחראית ופעולה נגד מימון בלתי חוקי. הצהרת 1 בספטמבר מעניקה לנכסים דיגיטליים מקום מפורש יותר בתוך המודרניזציה הפיננסית, אף שהתחייבויותיה מספקות כיוון פוליטי ולא כללים לאומיים מחייבים.

מסלולים ברורים יותר עשויים להפחית טיפול מקוטע שמעלה עלויות ציות ומאפשר לפעילויות נכסים דיגיטליים דומות להתמודד עם דרישות שונות בין תחומי שיפוט. סקירה מאוקטובר 2025 של מועצת היציבות הפיננסית (FSB) מצאה שמדינות התקדמו ברגולציה של נכסי קריפטו אך התקדמו פחות בהסדרים לסטייבלקוינים גלובליים. ה‑FSB הזהיר כי יישום לא עקבי עלול לאפשר ארביטראז’ רגולטורי, לסבך פיקוח חוצה גבולות ולהחליש את פיתוחה של מערכת אקולוגית חסינה לנכסים דיגיטליים.

סטייבלקוינים ותשלומים חוצי גבולות עולים בסדר העדיפויות

ההצהרה מציבה סטייבלקוינים גלובליים בין התחומים הבאים לבחינה רגולטורית בינלאומית ככל שהשימוש בהם מתרחב במסחר, סליקה ותשלומים. בכירי ה‑G20 מצפים לסיכום של ה‑FSB הבוחן השלכות חוצות גבולות, מקורות נתונים זמינים ואתגרי מידע שנותרו בכל הנוגע להסדרי סטייבלקוינים גלובליים. המנהל הכללי של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), פבלו הרננדס דה קוס, העריך את שוק הסטייבלקוינים הגלובלי בכ‑315 מיליארד דולר בתחילת אפריל, תוך אזהרה כי כללים לאומיים שונים עלולים להביא לפיצול חמור או לארביטראז’ רגולטורי מזיק.

סטייבלקוינים הם נכסים דיגיטליים שנועדו לשמור על ערך יציב באמצעות מעקב אחר נכס אחר, לרוב הדולר האמריקאי. לצד פיקוח חזק יותר, בכירי ה‑G20 קראו לשעות פעילות ארוכות יותר במערכות תשלום בעלות ערך גבוה, לאימוץ מודל הנתונים המואחד ISO 20022 ולהעברה קלה יותר של נתוני שירותים פיננסיים מעבר לגבולות בהתאם לדרישות אבטחה וחוק רלוונטיות.

אכיפת ה‑FATF מוסיפה משקל נגד חזק יותר לציות

השפה המכוונת לצמיחה משולבת עם דרישות לפיקוח יעיל יותר על איסור הלבנת הון בכל שווקי הנכסים הווירטואליים. הערכה של כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) מיולי מצאה כי 34% מתוך 149 תחומי שיפוט שנבחנו היו תואמים במידה רבה להמלצה 15, הסטנדרט הגלובלי המכסה נכסים וירטואליים וספקי שירות. עוד 43% היו תואמים חלקית, 22% לא היו תואמים, ורק תחום שיפוט אחד השיג תאימות מלאה.

ה‑G20 קרא ל‑FATF לתת עדיפות לתחומי שיפוט עם פעילות משמעותית בנכסים וירטואליים ולהבטיח שהם מיישמים בפועל את התקנים הקיימים. דחיפה מוקדמת יותר של ה‑FATF לציות הדגישה רישוי, רישום, פיקוח, את כלל ה‑Travel Rule ושיתוף פעולה בינלאומי. הצהרת אשוויל הדגישה גם מתחמי הונאה, ניצול בינה מלאכותית בידי נוכלים ושיתוף מידע מהיר יותר בין המגזר הציבורי לפרטי כעדיפויות אכיפה לקראת פורום הלמידה והפיתוח המתוכנן של ה‑FATF בדאלאס בהמשך השנה.

הצהרת היו”ר התחייבה:

“אנו מתחייבים לקדם מסגרות רגולטוריות ופיקוחיות אחראיות ויעילות השומרות על יציבות פיננסית, תומכות בצמיחה כלכלית ומבססות מסלולים ברורים לחדשנות איתנה בתחום הפיננסים הדיגיטליים והנכסים הדיגיטליים, תוך התחשבות בהזדמנויות ובאתגרים חוצי גבולות, לפי העניין.”