הזהב זינק השבוע למחירו הגבוה ביותר בשלושה חודשים, טיפס מעבר ל-4,600 דולר לאונקיה ונגע ב-4,650 דולר במסחר בחוזים עתידיים, לאחר שתוכנית רכישות החוזרות המורחבת של אג”ח מצד משרד האוצר האמריקאי החייתה מחדש את החששות מהיחלשות הדולר.
זהב מגיע ל-4,620 דולר כאשר רכישות חוזרות של אג"ח האוצר מציתות מחדש את המסחר בשחיקת ערך הדולר
נכתב ע"י
שתף
נקודות מפתח
- הזהב עלה השבוע ב-5% ל-4,620 דולר, המחיר הגבוה ביותר מאז מאי.
- מדד הדולר ירד ל-98.723 ב-19 באוגוסט לאחר שמשרד האוצר הכפיל את תוכנית הרכישות החוזרות של האג”ח.
- ביטקוין, שעולה ומתקרב ל-78,000 דולר, רוכב על אותה עסקת “שחיקה”, אך אנליסטים אומרים שהזהב שונה.
פריצת הזהב מעל 4,600 דולר
אנליסטים של בלומברג ציינו כי הזהב טיפס לשיא של שלושה חודשים מעל 4,620 דולר לאונקיה, כאשר התערבות משרד האוצר בשוק האג”ח החייתה את החששות מפני דולר חלש יותר. הזהב למסירה מיידית נסחר בין 4,580 ל-4,600 דולר לאורך השבוע, בעוד שהחוזים העתידיים דחפו לכיוון 4,650 דולר.
אולה הנסן, אסטרטג סחורות בבנק סאקסו, אמר שהזהב “ממשיך את הריצה החזקה שלו כלפי מעלה, עם עלייה של 1.8% ביום ו-5.1% בשבוע”, וכינה את המהלך מעל הממוצע הנע ל-200 יום כטריגר הטכני לקניות מומנטום חדשות, תוך שהוא מציין כי מעבר שמעל 4,770 דולר הוא רמת ההתנגדות הבאה.
חלק מהסוחרים רואים בפריצה מעל רמה זו אישור לכך שלראלי יש עוד מקום להמשך, עם דיבורים על 5,000 דולר לאונקיה אם הדולר ימשיך להיחלש. המהלך גדול ממה שרוב החזאים ציפו, ותחזית אמצע השנה של מועצת הזהב העולמית, שפורסמה ביוני, התייחסה לריצה עד 4,500 דולר כתסריט עליות הדורש “אות חזק וברור” מצד מקבלי ההחלטות.
נראה כי החלטת הרכישה החוזרת של משרד האוצר היא אותו אות, שכן הזהב נסחר כעת הרבה מעל הרמה שהמועצה סימנה כמקרה השורי שלה לשנת 2026.
הימור הרכישות החוזרות של האוצר מאחורי המהלך
הזרז חוזר ל-19 באוגוסט, כאשר משרד האוצר האמריקאי הודיע כי יכפיל את פעולות הרכישה החוזרת של אג”ח לטווח ארוך, שיתקיימו בין 9 בספטמבר ל-4 בנובמבר. ההודעה הגיעה ימים לאחר שתשואת האג”ח ל-30 שנה של ארה”ב זינקה לשיא של 19 שנים של 5.337%—גל מכירות שטלטל את שוקי האג”ח ודחף את הרשויות לפעול.
תוכנית הרכישה החוזרת הורידה את התשואות בחזרה ל-5.198%, אך היא פגעה במקום זאת בדולר, כאשר מדד הדולר צנח ל-98.723, רמתו הנמוכה ביותר מאז 14 במאי. אנליסטים, בהם ראש השווקים הגלובליים ב-ING כריס טרנר והכלכלנית אריאן קרטיס מ-Capital Economics, הצביעו על הרחבת הרכישות החוזרות כגורם המפעיל, וציינו שהמהלך למעשה מסיט יותר מהלוואות הממשלה לכיוון שטרות קצרי טווח (פשרה שהשווקים מפרשים כשלילית לדולר, גם אם היא מייצבת חוב לטווח ארוך יותר).
רכישות חוזרות מאפשרות למשרד האוצר להוציא לגמלאות אג”ח ישנות ופחות נזילות באמצעות רכישה מחדש שלהן בכספים שמתקבלים ממכירת חוב חדש—כלי שעליו הסתמך שוב ושוב השנה כדי למנוע מעלויות המימון לטווח ארוך להמריא לאחר שזינוק התשואות טלטל מכרזים.
רוברט קיוסאקי, מחבר “אבא עשיר אבא עני”, הרחיק לכת, כינה את הרחבת הרכישות החוזרות סוג של הקלה כמותית וקרא לעוקבים לפנות לביטקוין, זהב, כסף ונדל”ן נבחר. ההשוואה אינה מדויקת, שכן משרד האוצר מממן את הרכישות החוזרות מהכנסות ממכירת חוב במקום להזרים כסף חדש של בנק מרכזי, בניגוד להקלה כמותית אמיתית. עם זאת, תגובת השוק לדולר השבוע נראתה דומה מאוד בכל מקרה.
ביטקוין רוכב על אותה עסקת “שחיקה”
כפי שדיווח Bitcoin.com News כאשר הרחבת הרכישות החוזרות של משרד האוצר פגעה לראשונה בשווקים, הביטקוין זינק בכ-20% בימים שלאחר ההודעה, והאריך התאוששות שהפכה להיות קשורה הדוקות לאותו נרטיב של היחלשות הדולר שמניע את הזהב. הכלכלן מוחמד אל-אריאן ציין את הדחיפה של הביטקוין ל-79,000 דולר לצד עליית הזהב מעבר ל-4,600 דולר כמצטיינים באותה עסקה, אך לא כולם משתכנעים שביטקוין שייך לסל הזה.
רובין ברוקס, אסטרטג המט”ח הראשי לשעבר בגולדמן זאקס שהפך לראשון שהפיץ את תזת “עסקת השחיקה”, אמר שהוא היה “נשאר רחוק מאוד מביטקוין“, בטענה שהשווקים אינם רואים אותו באותו אור כמו זהב וכסף.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
