המחשב שהנחה את אסטרונאוטי אפולו אל הירח הריץ פעם את מתמטיקת הכרייה של ביטקוין, וקליפ ויראלי של התעלול הזה שוב מצית השבוע את צירי הזמן של הקריפטו.
מחשב אפולו של נאס"א כרָה ביטקוין בשנת 2019, אבל היום זה היה לוקח לנצח
נכתב ע"י
שתף
נקודות עיקריות
- הצוות של קן שיריף גרם למחשב ההנחיה של אפולו להריץ האש ביטקוין אחד כל 10.3 שניות בשנת 2019.
- קצב ההאש של ביטקוין הגיע ל-934 EH/s בספטמבר 2026, בערך פי 14 מ-65 EH/s שאיתם התמודד הצוות.
- בקצב ההאש של היום המכונה הייתה זקוקה לכ-13 מיליון פעמים גיל היקום כדי למצוא בלוק.
הקליפ שחזר
כלי תקשורת קריפטו הפיצו את הסיפור שוב מוקדם יותר היום, והסבירו שמדען המחשב קן שיריף הצליח לתכנת מחשב הנחיה של אפולו כדי לכרות ביטקוין. שיריף פרסם לראשונה את הפרויקט בבלוג שלו ביולי 2019, וזכה אז לסיקור מכמה בתי תקשורת פופולריים.
הסיבה שהסיפור ממשיך לעורר את סקרנותם של חובבי קריפטו היא פשוטה: הוא מעמיד אחד מהמחשבים המפורסמים בהיסטוריה מול רשת המחשוב החזקה ביותר על פני כדור הארץ, והפער ביניהם מסביר את הוכחת העבודה (proof-of-work), מערכת הכרייה של ביטקוין, טוב יותר מכל תרשים.
המכונה שעל ספסל העבודה
מחשב ההנחיה של אפולו (AGC) טיפל בניווט ובבקרת מנועים במשימות אפולו. לפי שיריף, הוא שוקל בערך 70 פאונד, כולל 2K מילים של RAM (כ-4 קילובייט), 36K מילים של זיכרון לקריאה בלבד, ויכול לבצע כ-40,000 פעולות חיבור בשנייה.
היחידה הספציפית הזו מעולם לא יצאה לחלל, אך שיריף מאמין שהיא הותקנה ב-LTA-8, דגם ניסוי של מודול ירח, ובעליה הפרטי אסף אותה ממגרש גרוטאות בשנות ה-70 לאחר שנאס״א השליכה אותה. שיריף שיקם אותה יחד עם מייק סטיוארט, קרל קלאנץ’ ומארק ורדייל, המהנדס שמאחורי ערוץ היוטיוב Curiousmarc.
כמה איטיות הן 10.3 שניות?
שיריף כתב את קוד הכרייה בשפת אסמבלי של AGC. למחשב נדרשו 5.15 שניות כדי לחשב האש SHA-256 יחיד, הפונקציה הקריפטוגרפית שביטקוין משתמש בה. מכיוון שכוריית BTC מבצעת האש כפול לכל כותרת בלוק, זה יוצא 10.3 שניות לכל האש ביטקוין.
כדי להוכיח שהקוד עובד, הוא הזין לו את בלוק 286,819, בלוק שכבר נכרה, וה-AGC הפיק את התוצאה הנכונה אך מעולם לא הרוויח סאטושי אחד.
מחשב הירח אפילו לא הכורה האיטי ביותר באוסף של שיריף. הוא גם כרה על מיינפריים IBM 1401 מתחילת שנות ה-60, שנזקק ל-80 שניות לכל האש, בעוד ש-Xerox Alto משנת 1973 הצליח 1.5 האשים לשנייה.
ב-2019, רשת הביטקוין רצה בערך על 65 אקסהאשים לשנייה (EH/s), או 65 קווינטיליון האשים בכל שנייה. ברמת הקושי ההיא, שיריף חישב שה-AGC יזדקק בממוצע לכ-4×10^23 שניות כדי למצוא בלוק. מכיוון שהיקום בן בערך 4.3×10^17 שניות, זה אמר “בערך מיליון פעמים גיל היקום”.
מה אומרת המתמטיקה של 2026?
הרשת גדלה מאוד מאז, וקצב ההאש של ביטקוין עמד על 934 EH/s לאחר התאמת הקושי של ה-5 בספטמבר, שהעלתה את קושי הכרייה ב-1.31% ל-127.45 טריליון. זה בערך פי 14 מקצב ההאש שאיתו שיריף התמודד.
אם מכפילים את ההערכה שלו בגורם הזה, ה-AGC היה צריך כעת בערך 5.8×10^24 שניות כדי למצוא בלוק אחד, או בערך 13 מיליון פעמים גיל היקום. התאמת הקושי הבאה צפויה בקרוב, כשדוח אחרון הראה שהאשפרייס (ההכנסה שכורים מרוויחים לכל יחידת כוח חישוב) זינק ב-22.24% ל-$39.63 לכל פטהאש ליום, בעוד שעמלות היוו רק 0.43% מתגמולי הכורים.
זה הופך את סבסוד הבלוק לדבר העיקרי שמחזיק את המכונות פועלות. מחיר הביטקוין הגיע אתמול ל-$81,000, דחיפה מבורכת לתעשייה שהקושי שלה נמצא 13% מתחת לרמה שבה היא התחילה את השנה.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
