לומיס מזהירה שארה״ב חייבת להעביר מיד את חוק CLARITY או לוותר על הובלת תחום הנכסים הדיגיטליים לטובת סין ואירופה

ארה״ב אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור מול סין ואירופה, אומרת לומיס

בדבריה על מצב מדיניות הקריפטו בארה״ב, הסנאטורית לומיס, אחת התומכות הבולטות ביותר בוושינגטון בביטקוין ובנכסים דיגיטליים, תיארה את התחרות הגלובלית במונחים חדים. לדבריה, הן סין והן אירופה מנצלות מסגרות של בלוקצ׳יין ונכסים דיגיטליים כדי לאתגר את ההובלה הפיננסית האמריקאית, וארה״ב עלולה לאבד שטח אם לא תפעל בנחישות בחקיקה. “זו ההזדמנות האחרונה שלנו להעביר את חוק Clarity לפחות עד 2030. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על העתיד הפיננסי של אמריקה,” אמרה לומיס בחודש שעבר.

בחזית הסינית, החששות נוגעים ליוזמת היואן הדיגיטלי של בייג׳ינג, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC) שנועד לאתגר את מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה בנתיבי סחר חוצי-גבולות, במיוחד ברחבי דרום-מזרח אסיה ואפריקה. היואן הדיגיטלי הרחיב את תוכניות הפיילוט החוצות-גבולות שלו, לאחר שעיבד כמעט 55 מיליארד דולר עד תחילת 2026, לפי דיווחים.

אירופה, מצידה, התקדמה עם מסגרת הרגולציה שלה Markets in Crypto-Assets (MiCA), שנכנסה לתוקף מלא בסוף 2024 והעניקה לחברות קריפטו בעלות רישיון אירופי מידה של בהירות רגולטורית שחברות אמריקאיות עדיין חסרות ברובן.

MiCA משכה כמה בורסות גדולות ומנפיקי מטבעות יציבים להקים ישויות אירופיות, תוך הסטת פעילות ותשתיות ציות מהארה״ב, בעוד שמחוקקים אמריקאים ממשיכים להתווכח על הסמכות בין רשות ניירות הערך (SEC) לבין הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC).

התגובה החקיקתית בארה״ב והדחיפות הגיאופוליטית

דבריה של לומיס מגיעים בזמן שסנאט ארה״ב עובד בשני מסלולים מקבילים של חקיקת קריפטו, כאשר חוק GENIUS, המתמקד בתקני הנפקה למטבעות יציבים, וחוק CLARITY הרחב יותר, שמטרתו להגדיר סיווג נכסים דיגיטליים, שניהם מתקדמים בוועדות.

לומיס קידמה כמה מהצעות החוק הללו ואף ציינה כי היא מצפה להתקדמות לפני סוף 2026. הסנאטורית גם התייחסה שוב ושוב לרעיון של רזרבת ביטקוין אסטרטגית — התפיסה שלפיה משרד האוצר האמריקאי צריך לצבור ביטקוין כנכס ריבוני לטווח ארוך. היא טוענת שההיגיון המדיני משקף את הדחיפות הגיאופוליטית הרחבה יותר שתיארה.