הפדרל ריזרב מותיר את הריביות ללא שינוי ברמה של 3.5–3.75%

נקודות עיקריות:

• הפד הצביע 8–4 ב-29 באפריל 2026 להותיר את ריבית הקרנות הפדרליות על 3.5–3.75%, כאשר סטיבן מיראן הסתייג ותמך בהפחתה.
• ה-FOMC ציין את אי־הוודאות במזרח התיכון ואת האינפלציה הגבוהה מעל יעד ה-2% כסיבות מרכזיות להשארת הריבית ללא שינוי.
• באומן, קשקרי, לוגן ומיראן נחלקו בגישה, מה שמאותת על מחלוקות פנימיות בפד לקראת הישיבה הבאה ב-2026.

פד: ללא שינוי

ההחלטה מ-29 באפריל של ה-FOMC לא הייתה פה אחד. שמונה חברים הצביעו להותיר את הריבית ללא שינוי, בעוד ארבעה הסתייגו מסיבות שונות. סטיבן I. מיראן הצביע להפחית את טווח היעד ברבע נקודת אחוז. מישל W. באומן, ניל קשקרי ולורי K. לוגן הצביעו להותיר את הריבית ללא שינוי אך התנגדו לניסוח בהודעה שלדבריהם שידר הטיה לכיוון הקלה.

היו”ר ג’רום פאוול ורוב חברי ההצבעה ציינו אינפלציה מתמשכת ושוק עבודה יציב כבסיס להשארת הריבית ללא שינוי. הוועדה אמרה בהודעתה כי “האינפלציה גבוהה, בין היתר בשל העלייה האחרונה במחירי האנרגיה העולמיים”, וציינה כי “הגידול במשרות נותר נמוך, בממוצע, ושיעור האבטלה כמעט שלא השתנה בחודשים האחרונים.”

הפד הצביע גם על תנאים בינלאומיים כגורם בעמדתו הזהירה. הוועדה הצהירה כי “התפתחויות במזרח התיכון תורמות לרמה גבוהה של אי־ודאות לגבי התחזית הכלכלית”, ואמרה כי היא “קשובה לסיכונים לשני צדדיו של המנדט הכפול שלה.”

לגבי התאמות עתידיות בריבית, הFOMC השאיר פתח פתוח בלי להתחייב ללוח זמנים. הוועדה אמרה כי היא “תעריך בזהירות את הנתונים הנכנסים, את התחזית המתפתחת ואת מאזן הסיכונים” לפני שתשקול כל שינוי, והוסיפה כי היא “תהיה מוכנה להתאים את עמדת המדיניות המוניטרית לפי הצורך אם יופיעו סיכונים” שעלולים לפגוע ביעדיה.

מי שהצביעו להותיר את הריבית ללא שינוי היו פאוול; סגן היו”ר ג’ון C. ויליאמס; מייקל S. בר; באומן; ליסה D. קוק; פיליפ N. ג’פרסון; אנה פולסון; וכריסטופר J. וולר. הפיצול משקף מחלוקת אמיתית בתוך הוועדה, כאשר חבר אחד דוחף להפחתה מיידית ושלושה אחרים מתנגדים לכל ניסוח שעלול להתפרש כאות לכיוון הקלה.

הישיבה הבאה המתוכננת של הפד תעניק לקובעי המדיניות סבב נוסף של נתוני אינפלציה ותעסוקה להערכה. עד אז, עלויות ההלוואה בארה”ב נותרות ברמתן הנוכחית, ללא אות ברור מרוב חברי הוועדה לגבי מתי עשויה להגיע הקלה.