נגיד בנק קוריאה הדרומית (BOK) נותן עדיפות למטבע דיגיטלי וון (CBDC) בנאום המדיניות הראשון שלו

עיקרי הדברים:

• נגיד בנק קוריאה (BOK) שין היון-סונג, שהושבע ב-21 באפריל 2026, הפך את ה-CBDC ואת אסימוני הפיקדון למוקד המרכזי של נאום ההשבעה שלו.
• שלב 2 של פרויקט האנגאנג (Project Hangang), הכולל כעת 9 בנקים, מכוון למקרי שימוש של סובסידיות ממשלתיות בהיקף של עד 110 טריליון וון (73 מיליארד דולר).
• העובדה ששין לא הזכיר סטייבלקוינים בנאום הראשון שלו מאותתת על אסטרטגיית וון דיגיטלי שמעמידה את המדינה במרכז, בזמן שדרום קוריאה משלימה את חוק היסוד לנכסים דיגיטליים (Digital Asset Basic Act).

שלב 2 של פרויקט האנגאנג תופס את מרכז הבמה כאשר נגיד ה-BOK החדש מציג את תוכניות הוון הדיגיטלי

שין נכנס לתפקידו, לאחר שהחליף את רי צ’אנג-יונג בתחילת כהונה של ארבע שנים. נאום המדיניות המשמעותי הראשון שלו לא כלל כל אזכור לסטייבלקוינים הנקובים בוון — השמטה בולטת, בהתחשב בכך שדרום קוריאה דנה באופן פעיל בכללי סטייבלקוינים במסגרת חוק היסוד לנכסים דיגיטליים שעדיין ממתין לאישור.

עמדת ה-BOK, כפי ששין מסגר אותה, מתמקדת במודל דו-שכבתי. הבנק המרכזי מנפיק CBDC סיטונאי או היברידי. הבנקים המסחריים מנפיקים אסימוני פיקדון הניתנים להמרה מלאה ומיועדים לתשלומים וסליקה יומיומיים. אף אחת מהשכבות אינה משאירה מקום לחלופה פרטית המונפקת על ידי גורם פרטי בראש ה”ערימה”.

שין הצביע במפורש על שלב 2 של פרויקט האנגאנג, פיילוט הוון הדיגיטלי הדגלי של ה-BOK, כמנגנון שנועד “להגדיל את השימושיות של ה-CBDC ושל אסימוני הפיקדון”. שלב 2 הושק במרץ 2026 ומאז הורחב לתשעה בנקים מסחריים מובילים. בדיקות עסקאות בעולם האמיתי כבר בעיצומן, עם יישומים פוטנציאליים הכוללים תשלומי סובסידיות ממשלתיות בהיקף של עד 110 טריליון וון, כ-73 מיליארד דולר.

שלב 1 של פרויקט האנגאנג התמקד בבדיקות טכניות של וון דיגיטלי המבוסס על בלוקצ’יין. שלב 2 עובר לשימוש יישומי, ובוחן כסף ניתן לתכנות, כלי ציות רגולטורי, ושילוב עם תשתית התשלומים הקיימת.

שין גם התייחס להשתתפות ה-BOK בפרויקט אגורה (Project Agora), יוזמת טוקניזציה חוצת-גבולות בהובלת ה-BIS. הפרויקט בוחן פלטפורמות multi-CBDC לתשלומים וסליקה בינלאומיים מהירים יותר. מבחינת שין, המעורבות של ה-BOK באגורה קשורה ישירות למטרה מוצהרת להרחיב את תפקיד הוון הקוריאני בתשלומים דיגיטליים גלובליים — מבלי לרכך את בקרות ההון או לערער את יציבות המערכת הפיננסית.

עדיפויות נוספות בנאום כללו מסחר במט”ח 24 שעות ביממה, מערכת סליקה לוון מחוץ למדינה, ופיקוח הדוק יותר על שווקי קריפטו ועל מוסדות פיננסיים שאינם בנקאיים. שין אמר כי ה-BOK יפעל במדיניות מוניטרית “זהירה וגמישה” לאורך כהונתו.

ההשמטה של סטייבלקוינים משכה מיד תשומת לב מצד משקיפים. במהלך שימוע האישור שלו באמצע אפריל בפני הפרלמנט, שין הציג עמדה פתוחה יותר. בהערות כתובות שהגיש למחוקקים, הוא ציין כי CBDC ואסימוני פיקדון “יתקיימו לצד סטייבלקוינים באופן משלים ותחרותי זה לזה”, וכי כל הנפקת סטייבלקוין צריכה להתחיל בבנקים מפוקחים. לפי משקיפים שעקבו אחר התהליך, שינוי הטון ממועמד לנגיד היה מכוון.

שין מביא לתפקיד רקע בינלאומי ייחודי. הוא שימש כיועץ כלכלי ובהמשך כראש המחלקה המוניטרית והכלכלית בבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) משנת 2014 ועד תחילת 2026. לפני הBIS, הוא כיהן בתפקידים אקדמיים, כולל משרה באוניברסיטת פרינסטון. תקופת כהונתו ב-BIS חפפה למספר ניסויי CBDC שיתופיים, כולל פרויקטים משותפים מוקדמים שבהם הייתה מעורבת דרום קוריאה.

המגזר הבנקאי המסחרי עשוי להרוויח מיצוב משמעותי במסגרת של שין. אסימוני פיקדון מציבים את הבנקים המסחריים במרכז הפצת הכסף הדיגיטלי, ומעניקים להם תפקיד ישיר במימון ניתן לתכנות — תוך שמירה על פיקוח הבנק המרכזי.

שווקי הקריפטו וגופים פיננסיים שאינם בנקאיים צפויים לעמוד תחת בחינה מוגברת תחת הנגיד החדש. שין התחייב לגישה טובה יותר לנתונים לצורך מעקב אחר סיכונים ולניטור הדוק יותר של פעילות מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית.

פיתוח הCBDC של דרום קוריאה התקדם תחת שני נגידים. רי צ’אנג-יונג קידם פיילוטים טכניים ובחן יישומי סובסידיות. שין נכנס לתפקיד בשלב המסחור, עם העדפה ברורה לתשתית מפוקחת ובעלת יכולת פעולה הדדית, על פני ניסוי רחב יותר מצד המגזר הפרטי.