משרד האוצר הדרום-אפריקאי דוחה את מועד היעד לכלל הקריפטו עד ל-30 ביוני בעקבות תגובת נגד

מודרניזציה של בקרות מט”ח

האוצר הלאומי של דרום אפריקה והבנק המרכזי של דרום אפריקה ביקשו להרגיע חששות גוברים בתעשיית הקריפטו, באומרם כי השינויים המוצעים במשטר זרימת ההון במדינה אינם מיועדים להפוך את החזקת הנכסים הדיגיטליים לעבירה פלילית וכי לא יחולו רטרואקטיבית.

ההבהרה מגיעה בעקבות גל של ביקורת ציבורית ובחינה תקשורתית שהציתה טיוטת תקנות ניהול זרימת ההון, הפתוחה להערות הציבור ומהווה חלק מהרפורמה המשמעותית הראשונה במערכת בקרות המט”ח של דרום אפריקה מאז 1961. האוצר האריך את מועד ההערות מ-18 במאי ל-30 ביוני 2026, לאחר שבעלי עניין ביקשו יותר זמן.

טיוטת התקנות נועדה לחדש את האופן שבו מנוטרות זרימות פיננסיות חוצות-גבולות, באמצעות מעבר ממודל של אישור מראש למסגרת מעקב מבוססת-סיכון. שינוי מרכזי הוא הכללה רשמית של נכסי קריפטו בתוך מערכת בקרות המט”ח — מהלך שלדברי אנליסטים משפטיים סוגר פער ותיק באופן שבו ניתן להעביר ערך מעבר לגבולות.

מומחים משפטיים ב-Cliffe Dekker Hofmeyr אמרו כי הקריפטו התקיים זמן רב ב”מרחב מביך”, בשימוש נרחב להעברות חוצות-גבולות אך ללא התייחסות מפורשת בכללי בקרות המט”ח. טיוטת התקנות מגדירה נכסי קריפטו ומכניסה אותם לתחולת הכללים, תוך יישור קו עם רפורמות רחבות יותר כגון סיווג קריפטו כמוצר פיננסי.

“קריפטו אינו עובר ליברליזציה; הוא נספג לתוך המערכת הקיימת,” אמרה הפירמה, וציינה כי ההכללה משמעותה שקריפטו אינו יכול עוד להיתפס כדרך לעקוף בקרות מט”ח מסורתיות.

למרות הבטחות הממשלה, הטיוטה עוררה תגובת נגד חריפה מצד בורסות, אקדמאים וקבוצות סנגור, הטוענים כי להצעה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור משתמשים רגילים.

מספר דיווחים תקשורתיים הדגישו חששות כי הטיוטה עלולה, בפועל, להפוך פעילות קריפטו שגרתית לעבירה פלילית, להטיל קנסות של עד כ-60,270 דולר (מיליון ראנד דרום אפריקאי), ולאפשר עונשי מאסר של עד חמש שנים בגין הפרות. מבקרים גם הזהירו כי התקנות עשויות להעניק לפקידי גבול סמכויות רחבות של חיפוש ותפיסה, כולל היכולת לבדוק טלפונים לאיתור אפליקציות הקשורות לקריפטו בשדות תעופה.

תגובת נגד של התעשייה ועונשים

פרזאם אהסאני, מנכ”ל VALR ואחד המבקרים הבולטים ביותר, אמר כי הטיוטה עלולה להפוך לאחור שנים של מעורבות בונה בין רגולטורים לבין מגזר הקריפטו. הוא הזהיר כי סעיפים כגון תקנה 8, המאפשרת “מסירה כפויה” של נכסים בנסיבות מסוימות, ליבו חששות כי מחזיקי קריפטו עלולים להידרש למכור את נכסיהם למדינה או לסוחרי מט”ח מורשים.

האוצר וה-SARB דחו את הפרשנויות הללו, ואמרו כי החששות לגבי מכירות כפויות של קריפטו, זהב או מטבע חוץ הם “מוטעים”. דרישה כזו, לדבריהם, תתעורר רק בנסיבות מוגבלות, כגון כאשר בוצעה עבירה.

אחת הדאגות המתמשכות ביותר שהועלו על ידי סוחרים ואנליסטים משפטיים היא היעדר הבהירות לגבי האופן שבו הטיוטה תתייחס לאנשים שכבר מחזיקים נכסי קריפטו. כמה מומחים הזהירו כי משתמשים אלה עלולים להתמודד עם מגבלות חדשות על האופן שבו הם קונים או מוכרים קריפטו בעתיד, בהתחשב בהיעדר הנחיות לגבי ספים, דרישות דיווח ותפקידם של מתווכים מורשים.

האוצר אמר כי נבחנת תרומת בעלי העניין והדגיש כי הטיוטה אינה מבקשת להפוך את הבעלות לעבירה פלילית או להטיל חובות רטרואקטיביות. כחלק מהשלב הבא, יפרסם האוצר טיוטת מדריך על עסקאות נכסי קריפטו חוצות-גבולות להערות הציבור. המדריך יפרט פעילויות המוגדרות כעסקאות קריפטו חוצות-גבולות ואילו מהן כפופות לבקרות זרימת הון.

גורמים רשמיים אמרו כי המסגרת נועדה לחזק את יכולת המדינה לזהות ולשבש זרימות פיננסיות בלתי חוקיות, תוך השלמה לפיקוח של מרכז המודיעין הפיננסי ושל רשות ההתנהלות במגזר הפיננסי. הם גם ציינו כי שנים של פטורים והקלות אפשרו לדרום אפריקאים להוציא הון אל מחוץ למדינה באופן לגיטימי ולהחזיק נכסים זרים בצורות שונות.

האוצר וה-SARB יבחנו את כל ההגשות לאחר מועד ה-30 ביוני ויבצעו תיקונים היכן שראוי.