ג’רמי גרנת’ם, המשקיע המיליארדר שחזה הן את התרסקות הדוט-קום והן את קריסת הדיור של 2007, אומר ששוק הבינה המלאכותית (AI) הוא בועת ההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית ומזהיר כי ירידה של 70% במניות AI לוהטות לא תהיה מפתיעה.
ג'רמי גרנת'ם אומר ש-SpaceX מגדירה את שיא בועת ה-AI ומבטל את ביטקוין כ"שטות מיותרת"
נכתב ע"י
שתף
נקודות עיקריות
- ג’רמי גרנת’ם, שמנהל 85 מיליארד דולר ב-GMO, מכנה את ה-AI בועת ההשקעה הגדולה בתולדות ארה”ב ומזהיר מפני ירידה אפשרית של 70% במניות.
- גרנת’ם ממליץ להקצות 60% מהחסכונות למדדי מניות שאינם בארה”ב, תוך ציון עלייה של 65% בשווקים המתעוררים ב-12 החודשים הקודמים לעומת 25% ב-S&P 500.
- גרנת’ם אומר שביטקוין בסופו של דבר יירד לאפס ומפציר במשקיעים לקנות מניות, אג”ח ומתכות יקרות שאינן בארה”ב לפני שבועת ה-AI תתפוצץ.
ג’רמי גרנת’ם, ממייסדי חברת ההשקעות המוסדית GMO שמבוססת בבוסטון, אמר את הדברים במהלך ראיון רחב יריעה בסדרת היוטיוב של סטיבן ברטלט “The Diary of a CEO”. בראיון מצוין שהדברים הם דעותיו של גרנת’ם והם “אינם דעות של GMO”. הוא נשען על שישה עשורים של ניסיון בשוק ועל קריירה שכללה ניהול של עד 165 מיליארד דולר בנכסים בשיא.
בועת ה-AI ומה מגיע אחר כך
גרנת’ם הציב את ה-AI לצד מסילות הברזל והאינטרנט כאחת מן התפיסות המכוננות של מאתיים השנים האחרונות. לטענתו, דווקא ההבחנה הזו היא שהופכת את הרגע הנוכחי למסוכן.
“בועות הגדולות תמיד מתרחשות סביב הרעיונות החשובים ביותר,” אמר גרנת’ם לברטלט. “מסילות הברזל, כולם יכלו לראות שזה ישנה את העולם. וכולם רצו להשקיע שם את הכסף שלהם. הם השקיעו יתר על המידה, וגם למרות שמסילות הברזל היו רעיון עוצמתי באופן יוצא דופן, מניות מסילות הברזל קרסו, וכולם הפסידו המון כסף.”
לדבריו, ה-AI הולך באותו מסלול. אמזון, ציין, עלתה פי שישה עד שבעה במהלך ריצת הטכנולוגיה של 1999 לפני שנפלה ב-92% בהתרסקות. בהמשך היא ירשה את עולם הקמעונאות. גרנת’ם מצפה שה-AI יעבור מסלול דומה: הרעיון שורד, אבל המניות לא.
“אם מסתכלים על הנתונים, זה יהיה תואם להיסטוריה שהשיא יהיה מאוד בקרוב,” אמר.
גרנת’ם הוסיף:
“זו, אני חושב, בועת ההשקעה הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית.”
הוא ציין את SpaceX כסמל הברור ביותר לעודף ספקולטיבי, והדגיש שהחברה מגדירה את השוק בר-הפנייה שלה כרבע מהתמ”ג העולמי ומתארת הזדמנויות כגון כריית אסטרואידים. “בעוד 50 שנה, אנשים יסתכלו לאחור ויספרו סיפורים על SpaceX ועל התשקיף שלה, כמו שמספרים סיפורים על בועת הים הדרומי,” הוא העיר.
מה גרנת’ם ממליץ
מרשם התיק של גרנת’ם למשקיעים מן השורה הוא ספציפי. הוא אמר להקצות בערך 60% מהכסף למדד רחב של מניות שאינן בארה”ב, הכולל שווקים מתעוררים, אירופה, יפן, קנדה ואוסטרליה. הוא ציין שהשווקים המתעוררים עלו ב-65% ב-12 החודשים הקודמים בהשוואה ל-25% ב-S&P 500.
היתרה, לשיטתו, צריכה להיות באג”ח, בפוזיציה קטנה במתכות יקרות כגון זהב וכסף, ובנדל”ן היכן שזה מעשי. הוא הפנה משקיעים אל treasurydirect.gov כדרך לקנות אג”ח ממשלת ארה”ב ישירות מבלי לשלם עמלות תיווך.
הוא היה ישיר לגבי מניות אמריקאיות. “אל תחזיקו מניות אמריקאיות. זו אסטרטגיה פשוטה שאפשר לפעול לפיה,” אמר.
לשם הקשר, גרנת’ם הצביע על שוק המניות היפני, שהגיע לשיא ב-1989 במכפיל רווח של 65, ואז ירד במשך 20 שנה. לקח 35 שנים עד שהניקיי התאושש לחלוטין. לדבריו, שוק ארה”ב כיום נסחר במכפיל רווח של 35 עד 40 — לא קיצוני כמו יפן בשיא, אך הרבה מעל לנורמות היסטוריות.
המסר מגיע בזמן שבו השתתפותם של משקיעים קמעונאיים בשוק המניות האמריקאי נמצאת ברמתה הגבוהה ביותר בהיסטוריה המודרנית. משקיעים פרטיים הזרימו כמויות הון חסרות תקדים לוול סטריט בשנת 2025, בעוד שסוחרי קמעונאות גם היוו חלק גדול יותר מסך פעילות השוק. כוחות ארוכי טווח מצביעים על כך שהשתתפות מוגברת זו נוטה יותר להימשך מאשר לסגת לחלוטין, אך כאשר משקיעים קמעונאיים מחויבים עמוקות לשוק, מה יעלה בגורלם במהלך ירידה של 70%?
למה וול סטריט לא תגיד לכם את זה
גרנת’ם טען שלחברות השקעה גדולות יש תמריץ מבני להישאר אופטימיות ללא קשר לרמות התמחור. הוא תיאר ויכוח ב-1998 או 1999 בפני 1,200 אנליסטים, שבו 99% מתוך 400 מומחי שוק שהגדירו עצמם כמומחים הכירו בכך שהשוק מתומחר כך שהוא מבטיח שוק דובי משמעותי. אף אחד מהמעסיקים שלהם לא הזהיר פומבית את הלקוחות.
“לעולם לא תקבלו מיועצי השקעות את העצה להוציא את הזנב שלכם מהשוק, אף פעם,” הדגיש. “זה לא עסק טוב עבורם לעשות זאת, והם לעולם לא יגידו לכם את זה.”
הוא הסביר ש-GMO איבדה מחצית מבסיס הלקוחות שלה בשנתיים ורבע שבהן היא הזהירה לקוחות לקראת התרסקות 2000, פשוט משום שהשוק המשיך לעלות באותה תקופה, והלקוחות פירשו זהירות כחוסר יכולת.
מחירי דיור ואי-שוויון
גרנת’ם התייחס גם לדיור. הוא אמר שבממלכה המאוחדת, בית טיפוסי נמכר בשנת 1994 במחיר של פי 3.4 מהכנסה משפחתית. היחס הזה עלה מאז ליותר מפי 10 באזורים מסוימים. לדבריו, ירידה של 30% במחירים, אף שהיא משמעותית, עדיין תשאיר את הבתים יקרים לפי סטנדרטים היסטוריים.
לגבי אי-שוויון, הוא אמר שמקדם ג’יני בארה”ב, מדד לריכוז עושר, נמצא כיום לצד ברזיל ומקסיקו. הוא קרא לשינוי הדרגתי במדיניות המס, וציין שבין 1935 ל-1975, הרבע התחתון של המשתכרים השיג רווחים מעט מעל הממוצע בעוד שהרבע העליון השיג מעט מתחת לממוצע, מה שהוביל לשגשוג רחב. “עשינו הרבה יותר כדי לעזור לעניים ולמסות את העשירים בשנות ה-50 וה-60 וה-40 מאשר אנחנו עושים היום,” אמר.
גרנת’ם על ביטקוין
גרנת’ם היה חד-משמעי לגבי מטבעות קריפטו. הוא אמר לברטלט שאין לו אף אחד, מעולם לא היה לו אף אחד, והוא אינו מתכוון להחזיק אף אחד.
“אני חושב שזה חתיכת שטות מיותרת. זה לא מקל על שום דבר פרט לכך שפושעים מעבירים כסף כך שלא יראו אותם. זה לא מאגר ערך כי זה קופץ לכל עבר, פשוט ירד מ-120 אלף דולר ל-60 אלף דולר כי ככה בא לו. אז זה לא יציב. זה תנודתי בטירוף.”
גרנת’ם המשיך:
“זה לא משמש בנוחות כאמצעי חליפין. אי אפשר להיכנס לחנות ולהשתמש בזה בקלות. זה עושה דבר אחד מאוד מאוד טוב. זה אמצעי להמרה ספקולטיבית באופן יפהפה.”
כשנשאל ישירות האם ביטקוין בסופו של דבר יגיע לאפס, הוא לא היסס. “ובכן, בעתיד הרחוק, כן, הוא בוודאות יגיע לאפס, אבל זה עשוי לקחת זמן רב. ואתם יודעים, בעתיד הרחוק, הכול מגיע לאפס,” טען.
עצות ליזמים ולעובדים
למייסדים, גרנת’ם אמר לנעול הון עכשיו אם אפשר, לבנות עתודות מזומנים, ולהתכונן לשווקי אשראי הדוקים יותר. לעובדים, עצתו הייתה לפתח כישורים מעשיים ועמידים, במיוחד בהנדסה, בתיקון מכני ובמדע, ולבנות קשרי קהילה חזקים.
כשנשאל האם היה ממליץ לגור בארצות הברית, הוא סירב להשיב ישירות, תוך ציון ההישחקות של החוזה החברתי במדינה והתרחבות האי-שוויון. הוא הצביע על דנמרק, יפן, צרפת וגרמניה כחברות עם רשתות ביטחון חזקות יותר ותוצאות טובות יותר במדדים כמו תמותת אימהות ותוחלת חיים.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
