המאבק על אמנת הבנק הקריפטוגרפי מתרחב כאשר ה-OCC מאשר את Coinbase, Ripple, Bitgo ואחרים

המאבק על אמנת ה‑OCC מעמיד את משמורת הנכסים הדיגיטליים תחת זכוכית מגדלת

הדיון סביב אמנת בנק קריפטו התרחב לאחר שמשרד המפקח על המטבע (OCC) אישר אמנות נאמנות לאומיות הקשורות ל‑Coinbase, Ripple, Bitgo וחברות נכסים דיגיטליים נוספות, מה שמשך ביקורת מצד הסנאטורית האמריקאית אליזבת וורן. מנכ”ל Bitgo, מייק בלשה, הגיב במכתב פתוח ב‑19 במאי, שבו הגן על משמורת נאמנותית כמודל הגנה חזק יותר לצרכנים.

מכתבו התמקד בהבדל המשפטי בין משמורת לבין קבלת פיקדונות. Bitgo אינה מקבלת פיקדונות, אינה מלווה נכסי לקוחות ואינה מערבבת רכוש לקוחות, הסביר בלשה. במקום זאת, לדבריו החברה מחזיקה נכסים בחשבונות מופרדים ומוגנים מפני פשיטת רגל תחת חובות נאמנות. הוא השווה את המודל הזה לחברות קריפטו כושלות שקיבלו נכסי לקוחות, ערבבו אותם עם כספי החברה והותירו את הלקוחות עם תביעות בלתי מובטחות. הבכיר הדגיש:

“אנחנו לא מקבלים פיקדונות. אנחנו לא מלווים נכסי לקוחות. אנחנו לא מערבבים.”

הביקורת של וורן כללה את Ripple National Trust Bank, Paxos Trust Company LLC, First National Digital Currency Bank, Fidelity Digital Asset Services, Bitgo Trust Company, Foris DAX National Trust Bank, National Digital Trust Company, Bridge National Trust Bank, ואת Coinbase National Trust Company.

ההגנה על אמנת הנאמנות מתמקדת בסיכון, רזרבות ופיקוח

בלשה גם חלק על השימוש של וורן במונח “בנק קריפטו”, וטען שלביטוי אין הגדרה משפטית. הוא אמר שהמונח משנה משמעות בהתאם לשאלה אם מוסד מקבל פיקדונות ומלווה נכסים, או רק מחזיק נכסים דיגיטליים במשמורת. ההבחנה הזו עיצבה את ההגנה הרחבה יותר שלו על האמנה של Bitgo.

בנקי נאמנות לאומיים כבר מחזיקים נכסים, כולל אמנות, מטילי מתכת, תכשיטים, קרקע חקלאית, אינטרסים עסקיים ואישורים דיגיטליים, כתב בלשה. הוא טען שנכסים דיגיטליים משתלבים במסגרת הנאמנותית הזו. ל‑Bitgo יש אמנת נאמנות מדינתית מדרום דקוטה משנת 2018, וכן ישויות או רישיונות מפוקחים בניו יורק, שווייץ, גרמניה, דובאי וסינגפור.

משמורת רזרבות של סטייבלקוין זכתה להגנה נפרדת. בלשה אמר ש‑Bitgo מחזיקה את הרזרבות במלואן, ללא הלוואות או טרנספורמציית מועדים. הוא גם אמר ש‑Bitgo מבצעת אישורי רזרבות הנתמכים בידי מבקרים פעמיים בחודש לנכסי סטייבלקוין, לצד ביקורות רבעוניות ושנתיות. התדירות הזו, טען, מעניקה ללקוחות, לרגולטורים ולציבור אימות תכוף יותר מאשר דוחות Call Reports של בנקים.

חובות רגולטוריות לבנקים פיקדוניים חלות על סיכונים שונים, כתב בלשה. ביטוח פיקדונות, כללי הון, חוק ההשקעה מחדש בקהילה (Community Reinvestment Act), ופיקוח לפי חוק חברות אחזקה בנקאיות (Bank Holding Company Act) מתייחסים למוסדות שלווים ממפקידים ומלווים תוך נטילת סיכון. המודל של Bitgo, לדבריו, נמנע מפעילות זו באמצעות משמורת נאמנותית אחד‑לאחד.

בלשה טען:

“סוג הנכס אינו משנה את המבנה.”

בהזמנתו המסכמת ביקש מוורן לקיים שיח ישיר עם Bitgo ועם עובדיה. בלשה אמר שהחברה ביקשה פיקוח חזק יותר במהלך העשור האחרון וראתה באמנת ה‑OCC הרחבה פדרלית של גישה זו, ולא דרך להימלט מפיקוח. הוא גם הציע מינוח ברור יותר שמבדיל בין בנקים ברזרבה חלקית לבין בנקי רזרבה.