דיפלומטים איראנים דוחפים לשיחות שלום בדוחא בעוד ביטקוין מחזיק על 77,700 דולר והנפט יורד ב-6%

איראן וארה”ב מנהלות מו”מ על הסכם מצר הורמוז כאשר ביטקוין מטפס ב-1.47% בשיחות בדוחא

יושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס אראג’צ’י הובילו את המשלחת האיראנית המשלחת. ראש ממשלת קטאר, השייח’ מוחמד בן עבדולרחמן אל ת’אני, מארח את המפגשים. פקיסטן, שתיווכה להפסקת אש שברירית בתחילת אפריל 2026, ממשיכה לשמש כמתווכת המרכזית.

“המשא ומתן עם הרפובליקה האסלאמית של איראן מתקדם יפה! זה יהיה רק עסקה נהדרת לכולם או, אין עסקה בכלל — חזרה לשדה הקרב ולירי, אבל גדול וחזק יותר מאי פעם — ואף אחד לא רוצה את זה,” נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כתב ב-Truth Social בבוקר יום שני.

העימות בין ארצות הברית לאיראן החל עם תקיפות אמריקאיות וישראליות על איראן סביב 28 בפברואר 2026. הפסקת האש שבאה לאחר מכן הותירה מחלוקות ליבה בלתי פתורות, ושתי המשלחות תיארו את פגישת יום ראשון כתהליך מתמשך ולא כהסדר סופי.

שני נושאים שולטים בשיחות. הראשון הוא מאגר האורניום המועשר מאוד של איראן, שארה”ב דרשה שיוגבל או יועבר כתנאי בסיס. השני הוא השליטה במצר הורמוז, שדרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט העולמית.

איראן אותתה על גמישות מסוימת בפתיחה מחדש של המצר, ייתכן תחת תיאום עומאני, אך דחפה לדחות דיונים גרעיניים מעמיקים יותר לשלב מאוחר יותר. וושינגטון נותרה נחושה בשאלת ה-HEU.

גם על השולחן: שחרור של כ-12 מיליארד דולר בנכסים איראניים מוקפאים המוחזקים בבנקים קטאריים, הקלת סנקציות, והארכה אפשרית של הפסקת האש ב-60 יום. השווקים הגיבו לאותות החיוביים מדוחא. נפט ברנט ירד בכ-4% עד 6% במהלך היום, ונסחר סביב 95 עד 97 דולר לחבית, כאשר סוחרים תימחרו את האפשרות לחידוש זרמי השילוח דרך המצר.

שוקי הקריפטו נעו יחד עם המניות. בשעה 1:15 אחר הצהריים לפי שעון החוף המזרחי ביום שני, ביטקוין נסחר ב-77,699 דולר, עלייה של 1.47% ב-24 שעות. את’ריום עלה ב-1.70% ל-2,136.83 דולר. סולנה הוסיף 0.81% ל-86.22 דולר. טרון עלה 2.16% ל-0.3731 דולר, ורשם עלייה של 5% במהלך השבוע.

גם המניות בארה”ב ובאסיה עלו על רקע אותות להפחתת הסלמה, כאשר מאות מיליארדים נוספו לשווי השוק ברחבי מדדי העולם. ההתקדמות תוארה על ידי גורמים הקרובים לשיחות כ”צמצום הפערים”, אם כי האמון בין שני הצדדים נותר נמוך. שתי המשלחות ניהלו ציפיות לקראת המפגש.

הסיכונים נמשכים. גורמים ניציים בתוך איראן, כולל פלגים הקשורים למשמרות המהפכה האסלאמית (IGC), התנגדו בעבר לוויתורים. גם ישראל העלתה התנגדויות לתנאים שאינם מנטרלים לחלוטין את היכולת הגרעינית של איראן.

תפקידה של קטאר, הן כשותפה ביטחונית של ארה”ב והן כגורם מתווך מול איראן, הציב אותה במרכז הדיפלומטיה המפרצית השנה. ערב הסעודית ועומאן סיפקו תמיכה בתיאום לצד התיווך המתמשך של פקיסטן.

הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) ציינה בדוחות האחרונים רמות העשרה ברמה צבאית באיראן, ומאגר ה-HEU נותר הנקודה הקשה ביותר לכל הסכם. האופן שבו שני הצדדים יתמודדו עם הסוגיה הזו יעצב אם הפסקת האש ל-60 יום תחזיק מעמד או תקרוס.