בנק ישראל רכש 801 מיליון דולר במאי כדי לעצור את התחזקות השקל, לאחר שהמטבע הגיע לאחד משערי החליפין החזקים ביותר שלו מול הדולר האמריקאי. למרות זאת, המטבע סיים את מאי כאשר ערכו עלה ב-4.6%.
בנק ישראל רוכש 801 מיליון דולר בהתערבות נדירה בשוק כדי לעצור את התחזקות השקל
נכתב ע"י
שתף
עיקרי הדברים
- בנק ישראל קנה 801 מיליון דולר במאי כדי לרסן את עליית השקל בשוק, מתוך דאגה ליציבות היצוא.
- כשעליות בוול סטריט מחזקות את השקל, מגזר הטכנולוגיה בישראל צפוי בהמשך לפטר עובדים מקומיים נוספים ב-2026.
- כאשר הטכנולוגיה מהווה 57% מהיצוא, המטבע החזק של ישראל פוגע בשולי הרווח, ובהמשך דוחף חברות לגייס עובדים בחו”ל.
השקל הישראלי מגיע לשיאים חדשים גם כשבנק ישראל מתערב בשוקי המט”ח
כלכלת ישראל ניצבת בפני דילמה, שכן המטבע שלה שמר על עוצמתו גם כאשר הבנק המרכזי פועל באופן אקטיבי להפחית את ערכו כדי לשמור על שער חליפין בריא.
בעוד שמטבעות אחרים איבדו מערכם מול הדולר האמריקאי מאז שהסכסוך הנוכחי בין ארה”ב-ישראל-איראן התפרץ בפברואר, השקל הישראלי דווקא התחזק, עד כדי כך שבנק ישראל נאלץ להתערב בשוקי המטבע כדי לרסן את עלייתו.
בדוח שפורסם ביום ראשון, בנק ישראל הכיר בכך שהתערב בשוקי המטבע באמצעות רכישת 801 מיליון דולר בכמה עסקאות במהלך מאי. ההתערבויות נובעות מהצורך לשמור על “תפקוד תקין ומסודר של השווקים” וסייעו להגדיל את יתרות המט”ח ב-2.9 מיליארד דולר.
זהו המהלך הראשון מסוגו לסייע לשקל הישראלי מאז 2021. המצב מנוגד למה שהתמודד איתו השקל ב-2023, כאשר הבנק נאלץ להתערב כדי לתמוך בו.
עם זאת, גם עם הדחיפה הזו, השקל המשיך להתחזק והגיע לאחד משערי החליפין הגבוהים ביותר שלו מול הדולר האמריקאי מזה כמעט שלושה עשורים — סוגיה שמשפיעה על כלכלת הטכנולוגיה המשגשגת של המדינה.
יש שמאשימים את העלייה הזו בלחץ הגובר שמפעילות קרנות הפנסיה הישראליות על שוק המט”ח, כאשר הן מגדרות סיכוני מטבע באמצעות מכירת דולרים וקניית שקלים, בזמן שמדדי וול סטריט ממשיכים לעלות.
בעוד שבתיאוריה שקל חזק יותר אמור להיות דבר טוב עבור הישראלים ביום-יום, הוא פוגע ביכולתם של היצואנים לתמחר את מוצריהם באופן תחרותי בשווקים זרים הנשלטים על ידי הדולר האמריקאי, בעוד שהם משלמים עבור שירותים ושכר בשקלים.
כתוצאה מכך, חברות טכנולוגיה מפטרות עובדים מקומיים ונעזרות בהעסקת עובדים בחוזים בשווקים זרים. יצוא ההיי-טק עלה ל-78 מיליארד דולר ב-2024 והגיע ל-57% מכלל היצוא במחצית הראשונה של 2025, מה שמעצים את השפעתה של סוגיה זו.
