מחזיקי קריפטו נמנעים מתוכנית המס של ישראל, וחושפים רק 50.7 מיליון דולר של הון מוסתר

תת-ביצוע רחב בכל סוגי הנכסים

המאמץ של ישראל לחשוף החזקות מטבעות קריפטוגרפיים שלא דווחו רחוק מאוד מהציפיות, כאשר נתונים חדשים מראים שנישומים ברובם נמנעים מתוכנית הגילוי מרצון האחרונה של המדינה.

לפי דוח, מאז שרשות המסים בישראל השיקה את היוזמה באוגוסט 2025, הוגשו רק 58 בקשות לגילוי הקשורות לקריפטו, שחשפו כ-50.7 מיליון דולר (145.8 מיליון שקלים) בהון דיגיטלי מוסתר. נתון זה הוא שבריר מההערכה של כ-1.04 מיליארד דולר בהכנסות מס קריפטו שלא מומשו, כפי שזיהה מבקר המדינה.

גם התוכנית הרחבה יותר, המכסה את כל סוגי ההון המוסתר, הציגה תת-ביצוע. בסך הכול הוגשו 289 בקשות גילוי בכל סוגי הנכסים, שדיווחו על כ-236 מיליון דולר בהון מוסתר ויצרו לפי הערכות כ-14 מיליון דולר בהכנסות ממס. הרשויות צפו גבייה של בין 700 מיליון למיליארד דולר.

יועצי מס אומרים שהירידה החדה אינה מסתורית. בניגוד לסבבי גילוי קודמים, התוכנית הנוכחית אינה מאפשרת לנישומים להגיש באופן אנונימי תוך הערכת החשיפה שלהם — תכונה שהייתה חשובה במיוחד למחזיקי קריפטו שחששו מסיכוני אכיפה.

יפתח שמחוני, עורך דין, רואה חשבון מוסמך, ושותף וראש מחלקת המסים במשרד עורכי הדין פרופ’ ביין, אמר שהשינוי שינה מן היסוד את התמריצים.

” ביטול המסלול האנונימי לא רק שהרתיע נישומים, הוא שינה את מאזן הכוחות בתהליך,” אמר שמחוני. “הכול חשוף בפני רשות המסים, ואין יכולת אמיתית לנהל משא ומתן. הנישום נדרש להיכנס לתהליך לפני שהוא יודע מה תהיה החשיפה בפועל, ולכן רבים מעדיפים להישאר בחוץ.”

שמחוני הוסיף שההשפעה בולטת אף יותר בנכסים דיגיטליים, שבהם לנישומים יש לעיתים היסטוריית עסקאות מורכבת וחבות מס לא ודאית.

“כאשר ההליך עצמו אינו מציע ודאות או אנונימיות בשלב הראשון, התמריץ לעבור גילוי מרצון נחלש.”

רשות המסים הגבירה את מאמציה לאתר רווחי קריפטו שלא דווחו עוד לפני שהתוכנית הושקה, בעקבות ביקורת של מבקר המדינה על אכיפה רופפת. הסוכנות פועלת לזהות הון “שחור” שמסתובב דרך ארנקים דיגיטליים, בורסות מעבר לים וערוצי עמית-לעמית.

אך מסלול הגילוי החדש — שנמשך עד 31 באוגוסט 2026 — נראה ככזה שלא צפוי להביא את הכספים הללו לאור. גם עם “מסלול ירוק” מפושט לסכומים קטנים, כולל רווחי קריפטו, מומחים אומרים שהיעדר האנונימיות האפיל על יתרונות התוכנית.

סבבי הגילוי מרצון הקודמים של ישראל בשנים 2011-12, 2014-16 ו-2017-19 טיפלו יחד בכ-9,000 תיקים והניבו 1.74 מיליארד דולר בהכנסות ממס. לשם השוואה, התוכנית הנוכחית נמצאת במסלול להיות הפחות יעילה עד כה.