בעוד שהדיונים על השפעת הבינה המלאכותית בחברה שולטות על המפה הגלובלית, הגישה המוגבלת לאינטרנט וגורמים אחרים גורמים לכך שההטמעה הרחבה של AI באפריקה אינה סבירה. זה מצביע על הצורך בפתרונות מעשיים לפני שמתדיינים על סיכונים תאורטיים.
ההיסטריה סביב הבינה המלאכותית מתעלמת מהמציאות הקשה באפריקה: חוסר גישה לאינטרנט הוא האיום האמיתי
מאמר זה פורסם לפני יותר משנה. חלק מהמידע עשוי לא להיות עדכני.

הדיון על איומי AI מחמיץ את העיקר
הדיון סביב הבינה המלאכותית (AI) וההשפעה הפוטנציאלית שלה על החברה שולט בכותרות. עם זאת, השיחה לעתים קרובות נראית ריקה באפריקה, שבה הגישה המוגבלת לאינטרנט וגורמים אחרים עושים את ההשפעה הנרחבת המיועדת של AI לבלתי סבירה. פער דומה, כמו זה שנראה עם הבלוקצ’יין והמטבעות הקריפטוגרפיים, הולך ומתפתח בין אלו שתומכים ב-AI לאלו שמתנגדים לו.
עם זאת, כאשר מעלים את השאלות האמיתיות, שני הצדדים לעתים קרובות שותקים. זה מצביע על כך שמשתתפים רבים בדיון עשויים לפעול לפי אינטרסים של אחרים, שרבים מהם רחוקים מהמציאות בשטח. זה עוזר להסביר מדוע דיונים על נושאים משניים נראים מטביעים שיח מהותי יותר.
לדוגמה, דיווח אחרון של Bitcoin.com News הדגיש דיון בין סטודנטים אפריקאים שהביעו חששות מהאיום של AI על הזדמנויות העבודה שלהם. למרות שזה עושה כותרות קליטות, דיון כזה אינו במקום. סביר להניח ש-AI לא ישפיע משמעותית על עבודות שעדיין לא הופעלו. תחשבו על כורים אמנותיים, שמפיקים מינרלים תוך שימוש בשיטות הבסיסיות ביותר בשל מחסור בחשמל שיאפשר אוטומציה.
כמי שהדברים עומדים, כורים אמנותיים כאלה לא ישכרו מהנדס מוסמך, היות ושיטות ההפקה שלהם לא דורשות מומחיות כזו. יתר על כן, הכנסות כורים אמנותיים לא יכולות לתמוך במשכורתו של עובד משכיל באוניברסיטה. זה אומר שהסטודנט להנדסה בטנזניה שחושש שמחשבות AI עלול להכביד עוד יותר על אופציות התעסוקה, כבר נמצא במצב קשה, שכן אין מספיק עבודות לאנשים עם כישורים דומים.
יש לעשות יותר לפני שאיום AI יהפוך לריאלי
חשמל אינו המרכיב החיוני היחיד שחסר בשביל השפעה רחבה של AI. האינטרנט, שעדיין נתפס כמותרות על ידי רבים, הוא כלי חיוני נוסף שבלעדיו ה-AI יישאר נגיש בעיקר לאליטה. כמו שרבים מהתומכים במטבעות קריפטוגרפיים ממוקדים באפריקה יעידו, ללא גישה לאינטרנט מהיר ואמין, החלום של מיליוני אנשים מחוץ למערכת הפיננסית המאמץ מטבעות קריפטוגרפיים יישאר פשוט חלום.
הרפובליקה המרכזית של אפריקה (CAR) מספקת דוגמה מוצלחת לחשיבות בהבנת המציאות המקומית לפני שנחפזים לאמץ טכנולוגיות חדשות. כאשר ממשלת CAR הכריזה על הביטקוין כמטבע חוקי, היא אולי התעלמה ממחסור בתשתית תומכת. למדינה היו אחת משעור החדירה לאינטרנט הנמוכים באפריקה, מתחת ל-10% בתחילת 2022, והאוכלוסייה הייתה בעלת הבנה מוגבלת של יסודות הביטקוין. גורמים אלו, יחד עם אתגרים משפטיים משמעותיים ואיומים מבלוק כלכלי אזורי ערערו את מטרת הממשלה השאפתנית להיות המדינה הראשונה באפריקה שמאמיצה את הביטקוין בהצלחה.
כמובן, חשוב לציין שביטקוין (BTC) ומטבעות קריפטוגרפיים נוספים נתקלים בהתנגדות משמעותית מאויבים חזקים שמשקיעים מאמצים רבים לשבש את החזון של סאטושי נקמוטו. עם זאת, ל-AI אין אויבים כאלה. למעשה, גם החזקים וגם חסרי הכוח נראים מאמצים את AI, וזה טוב לסיכויה להצליח. אך, היותו פופולרי לא יעשה באופן אוטומטי את AI לאיום על בוגרי אוניברסיטאות המנסים למצוא עבודה, כפי שטענו חלק מהסטודנטים בטנזניה.
מדינות אפריקניות ומדינות אחרות עם חוסר בתשתיות חייבות לעשות הרבה יותר כדי למצב את עצמן כך שהן יוכלו להפיק תועלת לפני שאפילו יעלו על דל שיח אודות סיכוני AI. הן יכולות לעשות זאת בעזרת השקעה בתשתיות כמו מרכזי מידע ואינטרנט לווייני, וכן על ידי השקעה בחינוך. זה גם אומר לבצע צעדים קונקרטיים ולא רק לחתום או לאשרר אמנות על AI או על טכנולוגיות מתקדמות אחרות.
רק אז הדיון על AI כאיום או כהזדמנות יהפוך להיות רלוונטי באמת.












