נפח עסקאות הקריפטו ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה זינק מכ־100 מיליארד דולר ב־2022 להערכה של כ־350 מיליארד דולר בשנים 2025–2026. הצמיחה נקשרת יותר ויותר לשני כוחות: אימוץ מוסדר במדינות המפרץ וביקוש לביטקוין ולמטבעות יציבים בתקופות של מלחמה, אינפלציה ולחץ על המטבע.
ביטקוין צובר תאוצה באזור MENA כאשר היקף המסחר בקריפטו משלש את עצמו ל-350 מיליארד דולר
נכתב ע"י
שתף
נקודות מרכזיות
- נפח הקריפטו באזור MENA עלה מ־100 מיליארד דולר ב־2022 לכ־350 מיליארד דולר עד 2025–2026, בהובלת טורקיה ואיחוד האמירויות.
- ביטקוין ומטבעות יציבים צוברים תאוצה ככלי גידור מפני מלחמה, אינפלציה וחולשת מטבע.
- הרגולציה במפרץ וביקוש שמונע ממשברים עשויים להעמיק את הפיצול של MENA לשני שווקי קריפטו מובחנים.
טורקיה מובילה את קריפטו MENA עם 200 מיליארד דולר ככל שהשימוש בביטקוין מתרחב
הפעילות הקריפטוגרפית ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) יותר מהשלישה את עצמה בתוך שנים ספורות בלבד, והפכה את חוסר היציבות הגיאופוליטי למבחן לא צפוי של תפקידו של ביטקוין כגידור פיננסי.
נפח העסקאות השנתי על גבי הבלוקצ’יין ברחבי MENA עלה מכ־100 מיליארד דולר ב־2022 להערכה של כ־350 מיליארד דולר עד 2025–2026, לפי מכון מדיניות הביטקוין.
טורקיה נותרת השוק הגדול ביותר באזור, ומעבדת קרוב ל־200 מיליארד דולר בשנה. איחוד האמירויות הערביות טיפלה בכ־150 מיליארד דולר ב־2025, בעוד סעודיה רשמה את הצמיחה המהירה ביותר עם 154% משנה לשנה. קטאר אחריה עם 120%.
הנתונים משמעותיים משום שהתרחבות הקריפטו באזור כבר אינה מונעת על ידי סוג משתמש אחד בלבד. במדינות המפרץ העשירות יותר, רגולציה והשתתפות מוסדית מאיצות את האימוץ. בכלכלות המתמודדות עם סנקציות, סכסוך או פיחות מטבע, ביטקוין ומטבעות יציבים הצמודים לדולר משמשים יותר ויותר לשמירת ערך.
הסכסוך עם איראן העמיד במבחן את הנרטיב של ביטקוין כמקלט בטוח
הסכסוך בין ישראל לאיראן הראה שביטקוין אינו מתנהג כמקלט מסורתי באופן מיידי. לאחר המכות הישראליות הראשונות ביוני 2025, שוק הקריפטו הכולל איבד כ־3.7% בתוך שעות. ביטקוין ירד בכ־2.3%, בעוד את’ר צנח ב־7.5% כאשר משקיעים צמצמו סיכון. אך תגובת השוק השתנתה ככל שהסכסוך נמשך.
ההון עבר ממטבעות אלטרנטיביים בעלי סיכון גבוה יותר אל ביטקוין, והעלה את דומיננטיות ה־BTC ל־64.8%, הרמה הגבוהה ביותר באותה עת. הדפוס הזה חשוב. במקום שמשקיעים ינטשו את הקריפטו לחלוטין, חלק גדול יותר מההון נע לכיוון ביטקוין ככל שגברו החששות סביב מחירי הנפט, אינפלציה ומצר הורמוז.
הדבר הצביע על העמידות התפעולית של נכסים דיגיטליים במהלך סכסוך אזורי, כאשר בורסות קריפטו המשיכו לפעול גם כאשר בורסות מניות קונבנציונליות היו סגורות.
שני שווקי קריפטו שונים מתהווים ב־MENA
MENA מתפצל יותר ויותר לשני סיפורי אימוץ.
במצרים, טורקיה, לבנון ואיראן, חולשת המטבע עודדה ביקוש לביטקוין ולמטבעות יציבים בדולר אמריקאי. מסחר עמית־לעמית ב־ביטקוין במצרים עלה ביותר מ־300% בעקבות סדרת פיחותים של הלירה המצרית.
מדינות המפרץ נעות מסיבות אחרות.
איחוד האמירויות, בחריין, סעודיה וקטאר בונות שווקים מוסדרים לנכסים דיגיטליים כחלק מתוכניות רחבות יותר לגיוון כלכלי. באיחוד האמירויות, ביטקוין מהווה כ־38% מפעילות המסחר בקריפטו, לפני את’ר עם 22%, בעוד מטבעות יציבים הצמודים לדולר מייצגים כ־30%.
המסקנה הופכת קשה יותר ויותר להתעלמות: זעזועים גיאופוליטיים עדיין עשויים לפגוע בביטקוין בתחילה, אך ב־MENA הם גם מחזקים את הטיעון לקריפטו כתשתית פיננסית ניידת הנסחרת ברציפות.
עבור משקיעים שחיים עם מלחמה, אינפלציה או סיכון מטבע, ההבחנה הזו הופכת ליותר מתיאורטית.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
