החזרי המכסים של טראמפ הגיעו ל־81 מיליארד דולר לאחר פסיקת בית המשפט העליון: הנה מה שזה אומר

החזרים מזנקים לאחר הפסיקה בפברואר

סכום ההחזרים, שסומן ביום שני, מכסה את שנת הכספים שהחלה באוקטובר 2025. נתונים שדווחו על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) מראים שרוב הכסף יצא בחודשים מאי ויוני, חודשים לאחר שבית המשפט העליון ביטל את ההיטלים. גורם במשרד האוצר אמר לכתבים כי הזינוק הוא “כמעט כולו בגלל החלטת בית המשפט העליון”.

החלטה זו, שניתנה ברוב של 6-3 בפברואר, קבעה שטראמפ חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק הסמכויות הכלכליות לשעת חירום בינלאומית (IEEPA), חוק משנת 1977 שנועד למצבי חירום לאומיים, כדי להטיל מכסים “הדדיים” רחבי היקף על שותפות הסחר של ארה”ב. הפסיקה חייבה את הממשלה להחזיר כסף ליבואנים שכבר שילמו, ומשרד האוצר האמריקאי מעבד את התביעות הללו מאז.

טראמפ לא הסתיר את תסכולו כאשר תקף את ההחזרים וכינה אותם “מקוממים” בראיון במאי, כאשר ההערכות הציבו את היקף החובה הכולל של הממשלה על כ-149 עד 166 מיליארד דולר, בתוספת ריבית ועלויות מנהליות. ביחס לתחזיות הללו, 81 מיליארד הדולר ששולמו עד כה מרמזים שמשרד האוצר אולי נמצא רק בערך באמצע הדרך.

הלחץ על הגירעון גובר

התשלומים נוחתים על תקציב שכבר מתוח, בהתחשב בכך שהגירעון הפדרלי הגיע ל-1.367 טריליון דולר במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת הכספים, עלייה של 2% לעומת השנה הקודמת. תשלומי הריבית על החוב הלאומי חצו את רף טריליון הדולר, זינוק של 14%, בעוד שההוצאה הצבאית עלתה ב-5% על רקע עימותים במזרח התיכון.

האירוניה קשה לפספס: טראמפ קידם את המכסים ככלי לחיזוק הייצור המקומי, להשגת מנוף במשא ומתן מסחרי ולהקטנת הגירעון, והפער אכן הצטמצם בתחילה כאשר הכנסות ממכסים זרמו פנימה. פסיקת בית המשפט העליון הפכה את הכיוון הזה, והפכה זרם הכנסות להתחייבות בת תשע ספרות.

הממשל ניסה להאט את הדימום, ללא הצלחה. בית משפט פדרלי דחה ניסיון של הממשלה לעכב את תהליך ההחזר, ובכך השאיר את התשלומים על המסלול עבור החברות ששילמו יתר על המידה.

השפעה על סוחרי קריפטו

האיום של טראמפ בפברואר על מכס עולמי של 15% טלטל את שוקי הקריפטו, וגרר לזמן קצר את שווי השוק המצטבר של האלטקוינים אל מתחת ל-1 טריליון דולר, אף שמשקיעים בירכו על פסיקת בית המשפט העליון נגד ההיטלים הקודמים. הנשיא התחייב אז לעקוף את בית המשפט באמצעות מכסים חדשים, ומאז מדיניות הסחר נמצאת על הרדאר של הסוחרים.

ביטקוין נסחר סביב 63,000 דולר בזמן הכתיבה, ופרשנים מקרו-כלכליים טוענים שגירעונות מתנפחים ועלויות ריבית עולות מחזקים את הטיעון ארוך הטווח בעד נכסים נדירים כמו ביטקוין. עם זאת, התזה הזו עדיין שנויה במחלוקת, משום שתנודתיות שמונעת ממכסים גם פגעה בנכסי סיכון בכותרות של הסלמה, וגם העלתה אותם על חדשות של הקלה.