איחוד האמירויות הערביות מנתקת את הסחר עם איראן כאשר משבר הורמוז מטלטל את השווקים העולמיים

החולשה במדדי ארה״ב ביום שני נמשכה גם ביום שלאחר מכן, כאשר הנזק ביום שלישי התרכז בטכנולוגיה לאחר שתמחור משך החיים (duration) עודכן מחדש. מדד S&P 500 ירד בכ־0.6% עד 0.7% והסתיים סביב 7,690 עד 7,700, בעוד שמדד הנאסד״ק קומפוזיט ירד ביותר מ־1.2%. מדד דאו ג׳ונס תעשייה היה יציב יחסית, עם ירידה של כ־0.15% עד 0.22% אל אמצע ה־53,300.

מכירת החיסול בשבבים מכה במניות הטכנולוגיה

מדד השבבים PHLX ירד בכ־5%, וכמה שמות מוכרים בתחום הזיכרון והשבבים צנחו ב־7% עד 9%. כך זה נראה כשהשוק מפסיק להתייחס להוצאות על בינה מלאכותית (AI) כאל עסקה חד־כיוונית ומתחיל לשאול מה שווים אותם תזרימי מזומנים עתידיים בריבית גבוהה הרבה יותר.

תשואות ארוכות טווח אינן רק גורמות לגיליון אקסל להיראות פחות טוב. הן מאלצות משקיעים לבחון מחדש את הפרמיה ששולמה עבור עסקים שהתגמול שלהם נדחה שנים קדימה. עסקאות AI צפופות הופכות את ההערכה מחדש הזו למכירות כפויות.

הנסיגה הגיעה אחרי ריצה חזקה ב־2026. מדד S&P 500 עדיין בעלייה של יותר מ־13% מתחילת השנה, אך הוא ירד בכ־0.7% עד 1% מתחת לשיא של אמצע אוגוסט סביב 7,799. תחום האנרגיה החזיק מעמד כי הנפט הגולמי נשאר גבוה. טכנולוגיה, שירותי תקשורת ומוצרי צריכה בסיסיים לא קיבלו את הכרית הזו השבוע.

תשואות אג״ח האוצר לטווח ארוך מעמידות את התמחורים למבחן

שוק האג״ח היה המקום שבו נורות האזהרה המשיכו להבהב ביום שלישי, וסוחרים מנוסים צפו באותות הללו מתעצמים כבר כמה שבועות. תשואת אג״ח האוצר ל־10 שנים נסחרה סביב 4.70% עד 4.74%, קרוב לשיאים של כמה חודשים. תשואת ה־30 שנה הגיעה בקצרה לכ־5.32% עד 5.33%, הקריאה הגבוהה ביותר מאז 2007, לפני שנרגעה לעבר 5.28% עד 5.30% עד הסגירה.

זה לא הערת שוליים טכנית. תשואות אג״ח האוצר הן המחיר שמשקיעים דורשים כדי להלוות לוושינגטון, והחלק הארוך קובע את הטון למשכנתאות, מימון תאגידי ותמחור נכסים. כשהמחיר הזה עולה, הלווים מרגישים זאת בסופו של דבר, בעוד שמניות ונכסים אחרים חייבים להתחרות בשוק אג״ח שמציע יותר הכנסה.

סוחרים שוקלים את אותה תערובת קשה: עלויות אנרגיה גבוהות, גירעון פדרלי גדול ועומס חוב שממשיך לתפוח. גירעון פיסקלי גדול ביולי מוסיף לחץ על אג״ח ארוכות יותר. תשואות קצרות טווח, שעוקבות מקרוב יותר אחר ציפיות לגבי הפדרל ריזרב, נשארו בטווח הנמוך עד האמצעי של 4% וזזו הרבה פחות.

ההפרעה בהורמוז משאירה את הנפט על הקצה

הנפט נשאר במוקד השבוע משום שהשיט דרך מצר הורמוז עדיין רחוק מאוד מהנורמה. נפט גולמי West Texas Intermediate (WTI) נסחר סביב 84 עד 85 דולר לחבית, בעוד שנפט מסוג ברנט המשיך לרחף מעל 90 דולר. כ־20% מהנפט הסחיר בעולם עובר בדרך כלל במעבר הימי הצר הזה, ולכן כל שיבוש הופך במהירות לבעיה עולמית של אינפלציה.

מזכר ההבנות ל־60 יום בין ארה״ב לאיראן שנועד להחזיר שיט חופשי יותר פג ללא הסכם בר־קיימא. תנועת כלי השיט נותרה מצומצמת בחדות לעיתים, ותקריות חדשות השאירו פרמיה גיאופוליטית מוטמעת במחירי הנפט. השוק לא מתמחר נקודת חנק תיאורטית. הוא מתמחר חביות שאולי לא יזוזו כשקונים יזדקקו להן. בנוסף, מרווחי הזיקוק לדיזל בארה״ב (crack spread) הגיעו לשיאים היסטוריים מעל 102 דולר לחבית.

“הדיזל חושף את הלחץ הפיזי במערכת האנרגיה העולמית בצורה ברורה יותר מ־WTI או ברנט,” כתב השבוע חשבון ה־X Endgame Macro. “מדדי הנפט הגולמי מרוסנים על ידי ביקוש עולמי חלש, ציפיות לנורמליזציה בסופו של דבר, נתיבי יצוא חלופיים מהמפרץ והמשך שחרורים מהמאגרים האסטרטגיים.”

החשבון הוסיף:

“לדיזל יש פחות שסתומי בריחה. הוא חייב להיות מזוקק מהנפט הגולמי הנכון, דרך בתי זיקוק מתפקדים, להיות משונע דרך נתיבי שיט משובשים ולהימסר לשווקים של הובלה במשאיות, חקלאות, תעשייה וחימום. צוואר הבקבוק הזה כעת מופיע באלימות.”

הלחץ הזה מחלחל הרבה מעבר למשאבה. נפט גבוה מעלה עלויות הובלה ועלויות תשומות, ואז מופיע במחירים שמשלמים משקי בית ועסקים. הוא גם משאיר לפדרל ריזרב פחות מרחב להירגע, גם אם חלקים אחרים של הכלכלה מתקררים. זו הסיבה שמניות האנרגיה מצאו קונים בעוד שחלק גדול מהשוק לא.

איחוד האמירויות חותכת קשר מסחרי מרכזי עם איראן

איחוד האמירויות הרחיבה אז את קו השבר, כשהודיעה כי עצרה את כל הסחר, חילופי המסחר והעסקאות הפיננסיות עם איראן עד הודעה חדשה. עפרה אל־חמלי ממשרד החוץ של איחוד האמירויות קישרה את המהלך להסלמות אזוריות המאיימות על שלום וביטחון.

זה יותר מכותרת דיפלומטית. סגירת הערוץ הזה יכולה להקשות על איראן להשיג מטבע קשה, יבוא וגישה לרשתות סחר בינלאומיות, בזמן שסנקציות וסכסוך ממשיכים להכאיב.

איחוד האמירויות הסבירה כי היא נותרת מחויבת לדיאלוג, לשיתוף פעולה אזורי ולשלמות המערכת הפיננסית הבינלאומית. אך העצירה משרטטת קו ברור בהרבה סביב הסיכון המסחרי ומראה שמדינות המפרץ מחשבות מחדש את עלות עשיית העסקים בזמן שהעימות נמשך.

זהב וקריפטו לא עוברים את מבחן הלחץ

זהב וכסף לא סיפקו את עסקת המקלט הבטוח הנקייה שרבים מהמשקיעים מצפים לה בזמן בהלת שוק. זהב בספוט נסחר מאזור אמצע ה־4,300 דולר לאונקיה, בעוד שהכסף היה סביב 63 עד 64 דולר. עליית תשואות אג״ח האוצר העלתה את התשואה שנזנחת בעת החזקת מתכות, ולחץ הריבית גבר על חלק מהביקוש להגנה.

ביטקוין נסחר סביב 64,200 עד 65,000 דולר ואת׳ריום סביב 1,900 דולר. הקריפטו היה מעורב עד מעט גבוה יותר בחלק מהמדדים, אך נותר תקוע בטווח. ביטקוין לא הצליח לייצר ראלי מקלט גיאופוליטי מתמשך ועדיין רחוק מאוד משיא אוקטובר 2025, מעט מעל 126,000 דולר. ובכל זאת, ביטקוין וקריפטו נפרדו בחדות ממניות — פיצול חריג שהשאיר את הקורלציות הרגילות של השוק ללא אחיזה.

השווקים נערכים למבחן הבא

המהלך הבא תלוי במידה רבה בשאלה האם השיחות על מצר הורמוז יוכלו לייצר הסדר שמחזיק מעמד. הנתק של איחוד האמירויות מאיראן מוסיף משתנה נוסף: לחץ הדוק יותר על טהראן והתפצלות מהירה יותר של מסחר ופיננסים לאורך קווי שבר גיאופוליטיים. נרטיב הכסף הזול פינה את מקומו לשאלה קשה יותר: מי סופג את החשבון כשהריביות, הנפט והסיכון האזורי כולם עולים יחד?