מייסד-שותף של BitMEX, ארתור הייז, טען במזכר מחקר חדש כי תוכנית רכישות החוזרות המורחבת של אג”ח מצד משרד האוצר האמריקאי מסמנת את תחילתו של שוק שורי חדש בביטקוין, כאשר BTC נסחר מעל 80,000 דולר זה היום השני ברציפות.
ארתור הייז אומר שרכישות חוזרות של אג"ח אוצר מסמנות "שוק שורי חדש בביטקוין"

נקודות עיקריות
- ארתור הייז אמר כי רכישות חוזרות מצד האוצר מאותתות על ריצה שורית חדשה בביטקוין, לאחר ש-BTC עבר את רף 80,000 הדולר השבוע.
- משרד האוצר יכפיל את תקרות הרכישה החוזרת של אג”ח ארוכות ל-4 מיליארד דולר לכל פעולה החל מ-9 בספטמבר.
- הייז אמר כי הקרן שלו, Maelstrom, נמצאת כעת ב”סיכון מקסימלי”, עם חשיפה כבדה ל-BTC, ETH ו-ENA.
רכישות חוזרות, תשואות והראלי במחיר הביטקוין
ארתור הייז, המייסד-שותף של BitMEX ומנהל ההשקעות הראשי של Maelstrom, פרסם היום מאמר מחקרי שבו טען בנחרצות שתוכנית הרכישות החוזרות המורחבת של אג”ח מצד משרד האוצר האמריקאי סימנה את תחילתו של שוק שורי חדש בביטקוין. עיתוי הפרסום השתלב עם תנועות במחיר הביטקוין שדחפו את הנכס לשיא יומי תוך-יומי של 81,000 דולר.

כדי לפרט על המהלכים הקרובים של משרד האוצר, הגוף הממשלתי עומד להכפיל את היקף הרכישה החוזרת המקסימלי של אג”ח ארוכות מ-2 מיליארד דולר ללפחות 4 מיליארד דולר לכל פעולה. המהלך הזה צפוי להיכנס לתוקף החל מ-9 בספטמבר ולהימשך עד 4 בנובמבר, כחלק מתוכנית רחבה יותר שמאשרת 38 מיליארד דולר לרכישות לתמיכה בנזילות ו-25 מיליארד דולר לרכישות חוזרות לניהול מזומנים לטווחים קצרים במהלך הרבעון.
הטיעון של הייז די פשוט, כלומר: על ידי ספיגה של ניירות ערך ישנים יותר של האוצר, לטווחים ארוכים יותר, המחירים שלהם צפויים לעלות (תוך הפחתת התשואות שלהם). כתוצאה מכך, נכסי סיכון כמו ביטקוין יהפכו לאטרקטיביים יותר עבור מי שמחפש תשואות מוצקות.
ברמה טכנית יותר, ראוי לציין כי התשואה על אג”ח האוצר ל-10 שנים ירדה לכיוון 4.65% והאג”ח ל-30 שנים התקרבה ל-5.20% סביב ההכרזה. לא רק זאת, העלייה של ביטקוין בימים האחרונים חפפה לכ-517 מיליון דולר של זרימות נטו לתעודות סל (ETF) של ביטקוין, מה שמוסיף מקור שני ללחץ קנייה מעבר לנרטיב המאקרו.
“סיכון מקסימלי”
בראיון שנערך לאחרונה, הייז אמר למנחה Crypto Banter ראן נוינר כי הימנעות מנכסי סיכון בסביבה הנוכחית תהיה טעות, והוסיף שלחברה שלו, Maelstrom, יש כיום חשיפה לנכסים רבים מסוג זה, כולל ביטקוין, אתר, ENA ו-ETHFI.
הייז טען כי בסנט למעשה פועל לפי אותו ספר-מהלכים של הרחבת נזילות שבו השתמשה שרת האוצר לשעבר ג’נט ילן בשנים קודמות, תוך שימוש בהנפקת חוב וברכישות חוזרות כדי לנהל את תנאי השוק בדרכים שפועלות בדומה ל—בלי להיות טכנית—הרחבה כמותית של הפדרל ריזרב.
בהקשר זה, המייסד-שותף של Bitmex כתב לאחרונה מאמר שכותרתו “רעידת ין”, שבו טען כי לחץ על שער החליפין דולר-ין עלול לאלץ את יפן וארה”ב לתאם תגובות מדיניות בדרכים שבסופו של דבר ייטיבו עם ביטקוין.
שני הכתבים שלו נשאו מסר משותף: שניהול מאזן של מדינות (ולא התפתחויות “ילידות-קריפטו”) הוא הכוח הדומיננטי שמאחורי המהלך הגדול הבא של ביטקוין.
לא בדיוק הרחבה כמותית
בטענותיו האחרונות, הייז הקפיד להבחין בין רכישות חוזרות של משרד האוצר לבין רכישות הנכסים של הפד, והוסיף שלמרות ששניהם יכולים לתמוך בנכסי סיכון, קיימת שונות מובהקת בין השניים.
רכישות חוזרות, הוא מדגיש, הן באופן רשמי כלי לניהול חוב שנועד לשפר את נזילות השוק ולהפחית את עלויות המימון של משרד האוצר לאורך מח”מים שונים, ולא ניסיון מכוון להזרים כסף חדש למערכת הפיננסית כפי שעושה הרחבה כמותית.
למעשה, הפד של ניו יורק ביצע בנפרד כ-10 מיליארד דולר של רכישות לניהול רזרבות בערך באותה תקופה, וחשבון האוצר הכללי (Treasury General Account) החזיק בכ-940 מיליארד דולר, כאשר תחזיות מציבות את היתרה בסוף השנה סביב 850 מיליארד דולר.
בשבוע-שבועיים הקרובים, הייז צופה שהזינוק המתמשך במחיר הביטקוין עשוי לראות את הנכס חוצה את 110,000 הדולר, כאשר חלק מהפרשנות שלו אף מעלה את אזור ה-200,000 דולר (אך כחלק מיעד לטווח ארוך יותר).
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.










