פידליטי, ענקית פיננסית המפקחת על 7.1 טריליון דולר בנכסים מנוהלים, נכנסה לוויכוח הקריפטו המתלהט בוושינגטון כאשר קראה לסנאטורים לקבוע כללים כלל-ארציים לשווקי נכסים דיגיטליים.
ענק פיננסי בשווי 7 טריליון דולר, פידליטי, קורא לסנאט להעביר את חוק CLARITY
נכתב ע"י
שתף
נקודות עיקריות
- פידליטי לחצה על הסנאט להעביר חקיקה שמקימה מסגרת רגולטורית פדרלית לנכסים דיגיטליים.
- החברה מפקחת על 7.1 טריליון דולר בנכסים מנוהלים, מה שמעניק להתערבות שלה משקל משמעותי ברחבי הפיננסים המסורתיים.
- תגמולי סטייבלקוין, מנגנוני הגנה אתיים וסמכות רגולטורית מפוצלת נותרו במרכז המו״מ לקראת הצבעה במליאה.
פידליטי מביאה את המשקל של וול סטריט לקמפיין הקריפטו
Fidelity Public Policy, זרוע קשרי הממשל והמדיניות הציבורית של Fidelity Investments, פרסמה ב-X ב-24 ביולי קריאה לכך שהסנאט יעביר את חוק CLARITY.
הארגון הציג כללים פדרליים מקיפים כהכרחיים לאמון המשקיעים, לוודאות מסחרית ולהמשך ההובלה של ארה״ב בכלכלה הגלובלית של נכסים דיגיטליים, שהופכת תחרותית יותר ויותר.
להתערבות הזו יש משקל פיננסי חריג, שכן Fidelity Investments דיווחה על הכנסות של 37.7 מיליארד דולר בשנת 2025, על 18 טריליון דולר בנכסים תחת ניהול אדמיניסטרטיבי, ועל 7.1 טריליון דולר בנכסים מנוהלים. הדוח השנתי הרשמי לשנת 2025 מתעד גם פלטפורמת השקעות המשרתת מיליוני לקוחות של תוכניות במקום העבודה, ברוקראז׳, ניהול הון ולקוחות מוסדיים ברחבי המערכת הפיננסית.
פידליטי כבר מפעילה עסקים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים עבור לקוחות קמעונאיים ומוסדיים, מה שהופך את עמדתה החקיקתית למשמעותית יותר מאשר תמיכה נוספת מצד ארגון סנגור לנכסים דיגיטליים.
קבוצת הסנגור לקריפטו Stand With Crypto חיזקה את המסר ב-X, וטענה כי עסקים ומשקיעים פרטיים זקוקים לסטנדרטים צפויים לפני שהם מתחייבים להשקיע יותר כסף בשווקי הקריפטו בארה״ב. “מוסדות רוצים CLARITY. משקיעים רוצים CLARITY. הגיע הזמן להעביר את חוק CLARITY,” כתבה הקבוצה. הארגון הנתמך על-ידי קוינבייס יצר 950,000 פניות התומכות בפעולת הסנאט, מה שמדגים את היקף הלחץ שעמו מתמודדים כעת המחוקקים.
מנכ״ל Goldman Sachs Group Inc. (NYSE: GS), דיוויד סולומון, הוסיף קול מוסדי חזק נוסף באמצעות תמיכתו בחוק CLARITY, ובכך הרחיב את המאמץ אל מעבר לחברות שמקורן בעולם הקריפטו.
מה חוק CLARITY ישנה
במקום לחזור לאישור מוקדם יותר בבית הנבחרים או לפעולת ועדה, המו״מ בסנאט מתמקד כעת בהוראות שטרם הוכרעו הנוגעות להגבלות אתיות, תגמולי סטייבלקוין וחלוקת הפיקוח בין רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) לבין הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC).
לפי סקירת חוק CLARITY של ועדת הבנקאות של הסנאט, ההצעה תקבע דרישות גילוי מותאמות, תשמר סמכויות נגד הונאה, תגדיר מתי ה-SEC או ה-CFTC מסדירות נכס דיגיטלי, ותיצור סטנדרטים למתווכים מרכזיים — תוך הגנה על מפתחי תוכנה מסוימים ועל פעילות עמית-לעמית.
הוראות אלה עשויות להשפיע על רישומי מסחר בבורסות, גילויי מנפיקים, דרישות משמורת ופעולות אכיפה הקשורות להונאה או מניפולציה בשווקי נכסים דיגיטליים המתפתחים במהירות.
המחלוקות בסנאט משאירות את התוצאה לא ודאית
למרות התמיכה המוסדית ההולכת וגוברת, הסנאטורים נותרו חלוקים לגבי תגמולי סטייבלקוין, בקרות על פשיעה פיננסית, הגבלות אתיות והגבולות המפרידים בין רגולציית ניירות ערך לבין פיקוח על סחורות.
הסנאטורית האמריקאית אליזבת וורן (D-MA), הדמוקרטית הבכירה בוועדת הבנקאות של הסנאט, ערערה על ההצעה המתוקנת בשל חששות להגנת משקיעים, ביטחון לאומי ויציבות פיננסית. בחינתה של וורן את הצעת החוק ב-22 ביולי מצביעה על פערי אכיפה נטענים ומטילה ספק במנגנוני הגנה הנוגעים לאינטרסים במטבעות קריפטוגרפיים המוחזקים בידי נבחרי ציבור בכירים.
לפיכך, הנהגת הסנאט ניצבת בפני משימה קשה של ספירת קולות, בעוד פידליטי, גולדמן זאקס, קוינבייס וארגוני סנגור מבקשים פעולה לפני שחלון החקיקה המוגבל של המליאה ייסגר.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
