מבצע “מנודה כלכלית” מתכונן להרחיב את המתקפה הבנקאית שלו, כאשר שר האוצר סקוט בסנט אמר שארה״ב מתכננת להטיל סנקציות על בנק נוסף. הפעולה המתוכננת מגיעה בעקבות הצעת FinCEN המכוונת נגד Banque Misr UAE.
מבצע אמריקאי: הכלכלה המנודה מכוונת אל עורקי החיים הפיננסיים הגלובליים

נקודות עיקריות
- בסנט אומר שמשרד האוצר מתכנן להטיל סנקציות על בנק נוסף השבוע.
- Banque Misr UAE מראה כיצד FinCEN יכולה לכוון נגד גישה עקיפה.
- נכסים דיגיטליים מרחיבים את הקמפיין מעבר לבנקאות הקונבנציונלית.
כיצד משרד האוצר משתמש בגישה לדולר כמנוף
מבצע “מנודה כלכלית” מתכונן להרחיב את הלחץ שלו על מוסדות פיננסיים זרים. בסנט אמר לסוכנות Associated Press בראיון שפורסם ב-30 באוגוסט כי ארה״ב מתכננת להטיל סנקציות על בנק נוסף השבוע כחלק מהקמפיין נגד עסקאות הקשורות לאיראן. המוסד לא זוהה.
הפעולה המתוכננת תרחיב אסטרטגיה של משרד האוצר המכוונת לתשתית הבינלאומית שמאפשרת למוסדות איראניים לקבל הכנסות, להעביר כספים ולבצע עסקאות בדולרים אמריקאיים. הקמפיין של משרד האוצר מכסה ערוצים פיננסיים הקשורים למכירות נפט איראניות, עקיפת סנקציות, רכש נשק, פעולות סייבר ותמיכה בקבוצות שלוחיות אזוריות.
האסטרטגיה נשענת בחלקה על התפקיד המרכזי של בנקאות מתכתבת (correspondent banking) אמריקאית בתשלומים בינלאומיים. בנקים זרים נשענים בדרך כלל על חשבונות המתוחזקים אצל מוסדות אמריקאיים כדי להסדיר עסקאות נקובות בדולרים, מה שמעניק לרשויות האמריקאיות מנוף על פעילות פיננסית המתבצעת מחוץ למדינה. אובדן הגישה הזו יכול להגביל את יכולתו של בנק לשרת לקוחות המעורבים בסחר גלובלי.
מוסדות זרים יכולים גם להיתקל בהשלכות בלי לקיים קשרים ישירים עם בנקים איראניים שנמצאים תחת סנקציות. משרד האוצר הזהיר ממשלות ועסקים לנתק קשרים פיננסיים וקשרים לנכסים דיגיטליים עם איראן, ובכך להרחיב את טווח הקמפיין למתווכים, לספקי שירותים ולחברות שמאפשרים עסקאות בין מספר תחומי שיפוט.
Banque Misr UAE מראה כיצד האסטרטגיה פועלת
הצעת משרד האוצר מ-28 באוגוסט נגד Banque Misr UAE מדגימה כיצד FinCEN יכולה לכוון נגד מתווך המואשם בשימור גישתה העקיפה של איראן לסליקת דולרים. לפי הערכת משרד האוצר לגבי הסניפים באיחוד האמירויות, הם עיבדו כ-1.8 מיליארד דולר בין ינואר 2024 ליוני 2026 עבור 103 חברות שעשויות להיות קשורות לרשתות בנקאות צללים איראניות.
לכאורה, רשתות אלה נשענות על חברות קש הרשומות במדינות שלישיות כגון איחוד האמירויות והונג קונג כדי לטשטש בעלות נהנית ולהסוות את מקור הכספים. משרד האוצר אמר כי לקוחות Banque Misr UAE כללו חברות קש לכאורה ששימשו את משרד ההגנה של איראן ואת משמרות המהפכה האסלאמית כדי לעקוף סנקציות אמריקאיות ולהלבין כסף עבור המנהיג העליון של איראן, מוג׳תבא ח׳אמנאי.
שר האוצר סקוט בסנט הצהיר:
“משרד האוצר הבטיח לנתק כל קו חיים כלכלי שנשאר לטהרן ולסיים סוף סוף את האיום של המשטר האיראני. גם הזהרנו שמאפשרי הפעילות של איראן אינם יכולים להמשיך ליהנות מגישה לדולר האמריקאי ולמערכת הפיננסית הגלובלית.”
הודעת הצעת התקינה של FinCEN תאסור על מוסדות פיננסיים אמריקאיים לפתוח או להחזיק חשבונות מתכתבים עבור Banque Misr UAE. היא גם תחייב אותם למנוע מחשבונות מתכתבים זרים לעבד עסקאות הכוללות את הסניפים הממוקדים. ההצעה מכסה את חמשת סניפי הבנק באיחוד האמירויות, ולא את פעילותו במצרים או במדינות אחרות.
מדוע הקמפיין חורג מעבר לבנקים מסורתיים
מבצע “מנודה כלכלית” משלב מגבלות בנקאיות עם סנקציות המכוונות לסוחרי נפט, חברות ספנות, ספקי טכנולוגיה, גורמי סייבר ורשתות נכסים דיגיטליים. רשת קריפטו ותשלומי נפט קשורה אחת, לכאורה, עיבדה יותר מ-100 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים עבור מכירות נפט שתמכו בצבא איראן ובקבוצות המזוהות עמו, וממחישה כיצד פעילות פיננסית יכולה לנוע בין מערכות בנקאיות למערכות בלוקצ׳יין.
מאמצי אכיפה מוקדמים כבר כיוונו נגד ארנקים דיגיטליים, בורסות ומתווכים שהואשמו בסיוע לאיראן לעקוף מגבלות פיננסיות קונבנציונליות. בסנט אמר במאי כי משרד האוצר תפס כ-1 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים הקשורים לאיראן, מה שמראה שאסטרטגיית הלחץ הפיננסי של הממשלה מכסה הן נכסים מסורתיים והן העברות מבוססות בלוקצ׳יין.
נתוני בלוקצ׳יין ציבוריים מעניקים לחוקרים סוג שונה של נראות לעומת רשומות בנק קונבנציונליות. סייר בלוקצ׳יין מציג היסטוריות עסקאות, כתובות, יתרות ופרטי העברה, ומאפשר לרשויות ולצוותי ציות לבחון העברות לאחר שארנקים מסוימים משויכים לצדדים הנתונים לסנקציות, לגופים הקשורים למדינה או למאפשרים פיננסיים חשודים.
הצעת FinCEN עדיין כפופה להערות הציבור לפני שהסוכנות תחליט אם לסיים את התקנת המגבלות. ההודעה הופיעה ב-Federal Register ב-1 בספטמבר, והערות בכתב נדרשות עד 1 באוקטובר.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.












