משרד המלחמה של ארה״ב הודיע למחוקקים כי הוא זקוק ל־80 מיליארד דולר כדי לכסות את המלחמה באיראן וחשבונות נוספים, בקשה שמעמיקה את החששות מהגירעון שמצדדי ביטקוין מצביעים עליהם כסיבה לקיומו של הנכס. סגן שר ההגנה סטיבן פיינברג העביר את הסכום לקונגרס בשיחות טלפון.
משרד המלחמה של ארה"ב מבקש 80 מיליארד דולר למלחמה באיראן בעוד חששות הגירעון מחזקים את הטיעון לטובת ביטקוין
נכתב ע"י
שתף
עיקרי הדברים
בקשה של 80 מיליארד דולר
משרד המלחמה של ארה״ב, משרד ההגנה ששונה שמו, עדכן את המחוקקים כי הוא זקוק ל־80 מיליארד דולר כדי לכסות את עלות המלחמה באיראן, יחד עם מגוון חשבונות נוספים. סגן שר ההגנה סטיבן פיינברג מסר את הסכום לחברי הקונגרס בשיחות טלפון מוקדם יותר השבוע, והבהיר כי הסכום אינו מיועד אך ורק למאמץ המלחמתי.
לפי דיווחים, הסכום מכסה גם סדרי עדיפויות שאינם ביטחוניים כגון סיוע לחקלאות וסיוע באסונות, ובקשה משלימה מלאה שתאגד את הפריטים הללו עשויה להגיע למחוקקים בתוך ימים. הבקשה מגיעה כאשר הסכסוך מתקרב לציון ארבעה חודשים, לאחר שהחל בסוף פברואר.
זו גם ירידה לעומת מספרים מוקדמים יותר, שכן הפנטגון העלה בתחילה בקשה של יותר מ־200 מיליארד דולר, שנתקלה בהתנגדות מצד מחוקקים שנזהרו מהוצאות ללא גבול. באפריל, גורם ביטחוני סיפק את ההערכה הרשמית הראשונה לעלות המלחמה בסך כ־25 מיליארד דולר, חלק קטן מההשלמה החדשה.
ביטקוין כהגנה בזמן מלחמה
עבור שוק הקריפטו, המשמעות טמונה פחות במלחמה עצמה ויותר במה שהיא עושה למאזן הפדרלי. כל בקשה משלימה חדשה מוסיפה לגירעון שמצדדי ביטקוין מצביעים עליו כמקרה הליבה לנכס בעל היצע קבוע. Bitcoin.com News דיווח כי החוב הלאומי של ארה״ב טיפס מעבר ל־39 טריליון דולר, ועקף את גודל הכלכלה לראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה — אבן דרך שלדברי תומכים מאמתת את תפקידו של ביטקוין כהגנה מפני שחיקת ערך המטבע.
לטיעון הזה יש תומכים בולטים, כולל הסנאטורית סינתיה לומיס, אשר קישרה שוב ושוב את ביטקוין למסלול הפיסקלי של המדינה. בינתיים, הכלכלן פיטר שיף הזהיר כי החוב עלול לזנק לעבר 50 טריליון דולר בתוך כמה שנים.
ההיגיון פשוט: כאשר ממשלות לוקחות הלוואות בהיקפים גדולים כדי לממן מלחמות ותוכניות סיוע, בנקים מרכזיים לעיתים מסייעים לממן את הנטל, מה שמעלה את הסיכון לאינפלציה ודוחף חלק מהמשקיעים לנכסים נדירים.
התנהגות הביטקוין במהלך הסכסוך עם איראן רק חידדה את הוויכוח, כאשר JPMorgan אמרה שהמלחמה יצרה פיצול שוק חריג, וביטקוין הראה סימנים לביקוש כמקלט בטוח גם כאשר זהב וכסף נחלשו בשל יציאות הון ומימושי רווחים. לאחר שנפל בתחילה בכ־8.5% עם פרוץ הסכסוך, ביטקוין התאושש בכ־11% מהשפל של יום הפתיחה, והקדים בביצועיו כמה מקלטים מסורתיים בשבועות שלאחר מכן.
מבחן לנרטיב ההגנה
לא כולם משוכנעים שביטקוין כבר הרוויח את מעמד המקלט הבטוח שלו, כאשר ספקנים מציינים ש‑BTC עדיין נסחר יחד עם נכסי סיכון בחלק גדול מהזמן ונמכר בחדות בשעות הפתיחה של המלחמה. אך רצף ההתאוששויות המהירות שלו העניק משקל לתפיסה שביטקוין מתפקד כמאגר נזילות 24/7 שסופג זעזועים גיאופוליטיים מהר יותר משווקים איטיים יותר.
יש גם שכבה פוליטית פנימית לדיון הזה. מחוקקים לחצו על הממשל במשך חודשים לקבל נתון מקיף לעלות המלחמה, והבקשה המשלימה תיאלץ לפתוח את הדיון הזה לעיני כול לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. האופן שבו הקונגרס יגיב (באמצעות קיצוץ, אישור או עיכוב הבקשה) יעצב הן את תחזית הגירעון והן את רקע הסיכון הרחב יותר שבו נסחר הקריפטו.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
