ארתור הייז טוען שוושינגטון וטוקיו מתאמות בשקט מהלך להעלאת שער הין, שינוי שלדבריו יציף את השווקים בנזילות דולרית חדשה ויהפוך לזרז שורי עוצמתי עבור ביטקוין.
ארתור הייז: חילוץ הין עשוי לתדלק ראלי בביטקוין

נקודות עיקריות
- ארתור הייז פרסם את המסה שלו “Yen-quake” ב-Substack ב-10 באוגוסט.
- יפן וקרן הפנסיה GPIF מחזיקות יחד 1.373 טריליון דולר באג”ח ממשלת ארה”ב (Treasuries) כמנוף.
- מתקן הריפו FIMA של הפד מגביל כל צד נגדי ל-60 מיליארד דולר, גבול שהייז מצפה שיעלה.
שלוש דרכים לחזק את הין
הייז, ממייסדי BitMEX ופרשן מאקרו, פרש את התזה שלו במסה שכותרתה “Yen-quake”, שבה טען ששער החליפין דולר-ין הפך לבעיה פוליטית הן עבור וושינגטון והן עבור טוקיו. הוא זיהה שלושה מנגנונים שבאמצעותם שתי הממשלות יוכלו לדחוף את הין בחזרה למעלה, כלומר:
- העלאות ריבית אגרסיביות מצד הבנק של יפן
- הסטה של קרן ההשקעות הממשלתית לפנסיה של יפן (GPIF) מנכסים מעבר לים לטובת החזקות מקומיות, או התחייבות של משרד האוצר היפני לשעבד אג”ח ממשלת ארה”ב לבנק הפדרלי בתמורה לדולרים, ואז למכור את הדולרים הללו כדי לקנות ין
- שימוש במתקן הריפו FIMA של הפד עבור רשויות מוניטריות זרות ובינלאומיות (Foreign and International Monetary Authorities) (תרחיש שוושינגטון וטוקיו מעדיפות כעת), וכך לחזק את הין בלי לכפות על יפן למכור את החזקות האג”ח שלה בשוק הפתוח
המהלך השלישי, כך סבור הייז, עלול להקפיץ את תשואות האג”ח בארה”ב.
מנגנון הריפו FIMA, בהסבר
מתקן ה-FIMA מאפשר לבנקים מרכזיים זרים להחליף זמנית את החזקותיהם באג”ח ממשלת ארה”ב לדולרים דרך הבנק הפדרלי, במקום למכור את האג”ח הללו באופן ישיר. ממשלת יפן מחזיקה בערך 1.143 טריליון דולר באג”ח ממשלת ארה”ב, וה-GPIF מחזיקה עוד 230 מיליארד דולר, כך שבסך הכול מדובר ב-1.373 טריליון דולר בבטוחה, שלדברי הייז ניתן תאורטית לשעבד דרך המתקן.
המלכוד הוא תקרת המתקן לכל צד נגדי, שמוגדרת כיום על 60 מיליארד דולר. הייז מצביע על הערות האחרונות של שר האוצר סקוט בסנט לגבי הרחבת מגבלות הריפו של FIMA כראיה לכך שהתקרה עשויה לעלות, מה שיאפשר ליפן למשוך מהמתקן הרבה יותר דולרים מכפי שמתאפשר כיום.
הייז גם ציטט התערבות מתואמת אחרונה בשוק המט”ח, שבה ארה”ב ויפן לפי הדיווחים הוציאו יחד 100 מיליארד דולר בניסיון לנהל את שער החליפין, כסימן לכך שקובעי המדיניות כבר נעים בכיוון הזה. הוא הציג את ההיערכות כהד מודרני לעידן “הסכם פלאזה” (Plaza Accord), כאשר התערבות מתואמת עיצבה מחדש בפעם האחרונה את יחסי הדולר-ין, אם כי נמנע מלנבא במדויק מתי יוכרז הסכם רשמי.
למה זה חשוב לביטקוין
הטיעון של הייז מתמקד בעובדה שהרחבות של נזילות דולרית, בכל דרך שבה הן מתבצעות, נוטות להרים את הביטקוין ונכסי סיכון אחרים. אם מאזן הפד יגדל כדי לאפשר יותר פעילות ריפו במסגרת FIMA, הייז טוען שהנזילות אינה נשארת מוגבלת לשווקי המט”ח. היא מחלחלת למחירי נכסים גלובליים, כולל ביטקוין.
Bitcoin.com News כבר סיקר בעבר את הייז כשהציג טיעון קשור שלפיו הורדות ריבית של הפד, גם כאלה שנגרמות מזעזועים גאופוליטיים שאינם קשורים, נוטות להיות תצורות שוריות עבור ביטקוין לאחר שה תנודתיות הראשונית שוככת.
עם זאת, לא כולם בסביבתו של הייז מתייחסים לקריאות המאקרו שלו כאל ודאויות, בהתחשב בכך שהיסטוריית התזמון המדויק שלו הייתה מעורבת. אפילו המסה האחרונה שלו עצמה מודה שהתערבות ביין היא החלטה פוליטית לא פחות מאשר כלכלית, וכפופה לדחייה או להיפוך אם סדרי העדיפויות של טוקיו או וושינגטון ישתנו.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.












