'לא עוד מר נחמד' — טראמפ מזהיר את איראן לקבל את ההסכם או לאבד כל גשר ותחנת כוח

עיקרי הדברים:

• טראמפ איים להשמיד כל תחנת כוח וכל גשר באיראן אם המדינה תדחה עסקה מוצעת עד 22 באפריל 2026.
• סירות תותחים של משמרות המהפכה (IRGC) ירו ביום שבת על כלי שיט מסחריים, פגעו בספינות המקושרות לצרפת ולבריטניה, והפעילו הפרה של הפסקת האש.
• המו״מ האמריקאי חוזר לאיסלמבאד, פקיסטן, לשיחות — כאשר איראן מפסידה כ־500 מיליון דולר ביום בשל המצור הימי המתמשך.

טראמפ מציב קו אדום מול איראן

טראמפ פרסם את האיום ב־Truth Social ב־19 באפריל 2026, וציין שארצות הברית “תשבית כל תחנת כוח בודדת, וכל גשר בודד, באיראן” אם טהראן תסרב לקבל עסקה. הוא כינה את הירי הפרה ישירה של הפסקת האש לשבועיים שנכנסה לתוקף ב־7 באפריל.

התקרית אירעה ביום שבת, 18 באפריל, כאשר סירות תותחים של משמרות המהפכה האסלאמיים של איראן דווח כי ירו על לפחות שני כלי שיט מסחריים. בין היעדים היו ספינות הקשורות לצרפת ולממלכה המאוחדת. נתוני תנועת כלי השיט הימית הראו שעד יום ראשון לא חצו כלי שיט את המצר.

איראן אותתה בקצרה על פתיחה מחדש של נתיב המים הקשור לתנאי הפסקת האש לפני ששינתה כיוון ביום שבת. גורמים איראניים חזרו והדגישו את השליטה במצר, החזירו מכליות נפט שנשאו דגלים מחוץ לבוטסואנה ומאנגולה, וציינו את המצור הימי המתמשך של ארה״ב על נמלי איראן כמעשה תוקפנות.

טראמפ דחה את המסגור הזה. הוא אמר שהמצור, שהוטל סביב 12 באפריל, יישאר בתוקף עד שאיראן תסכים לעסקה “מושלמת ב־100%”. הוא הוסיף שאיראן מפסידה כ־500 מיליון דולר ביום בהכנסות מנפט בשל המעבר הסגור.

המו״מ האמריקאי עושה את דרכו בחזרה לאיסלמבאד לשיחות הצפויות ביום שני בערב. הפסקת האש בתיווך פקיסטן פוקעת בערך ב־22 באפריל. הפסקת האש הותנתה בכך שאיראן תפתח מחדש את המצר במלואו ומעולם לא פתרה באופן מלא את המחלוקות המרכזיות. שתי הממשלות מאשימות כעת זו את זו בהפרת תנאיה.

הסכסוך העמוק יותר נובע מתוכנית הגרעין של איראן. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה שאיראן מעשירה אורניום לרמות הקרובות לדרגת נשק, עם מלאי גדול מספיק למספר פצצות. קמפיין “הלחץ המקסימלי” של טראמפ דורש אפס העשרה, פירוק מלא של אתרים בנתנז, פורדו ואיספהאן, וסיום פעילות של שלוחות. איראן מתעקשת על זכותה להעשיר למטרות אזרחיות ורוצה הקלת סנקציות וערבויות ביטחוניות.

עימותים צבאיים ישירים החלו להאיץ ביוני 2025, כאשר ישראל תקפה אתרי גרעין ואתרים צבאיים איראניים במה שכונה מלחמת שנים-עשר הימים. כוחות ארה״ב הצטרפו לתקיפות הללו, ותקפו את פורדו, נתנז ואיספהאן. לאחר מכן הגיעה הפסקת אש זמנית, אך השיחות קרסו שוב.

ב־28 בפברואר 2026, ארה״ב וישראל פתחו בתקיפות מחודשות. המנהיג העליון עלי חמינאי נהרג במהלך אותו קמפיין. איראן הגיבה ועברה להגביל את מצר הורמוז, שמעביר כ־20 אחוז מהנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם.

המצר הפך לנקודת הלחץ המרכזית במשא ומתן. איראן השתמשה בגישה לנתיב המים כמנוף נגד פעולה צבאית אמריקאית. ארה״ב רואה בהגבלות הללו כפייה כלכלית. עמדות שאינן ניתנות לגישור לגבי זכויות העשרה, סנקציות והמצר עצמו יצרו מחזורים חוזרים של התקרבות לקצה.

האיומים הפומביים של טראמפ ממשיכים דפוס שקבע במרץ ובאפריל 2026, תוך שימוש בלחץ ציבורי קיצוני לצד מחוות דיפלומטיות. שוקי הנפט עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות ככל שמתקרב מועד היעד של 22 באפריל ותוצאת שיחות איסלמבאד נותרת לא ודאית.

הפסקת האש עדיין עשויה להחזיק מעמד או לקרוס לחלוטין, כאשר פעולה צבאית מחודשת היא אפשרות אם המשא ומתן ייכשל לפני המועד האחרון.