ההימור של בסנט על רכישה חוזרת של אג"ח עשוי לשפוך דלק על מחיר הביטקוין

נפרצה התנגדות מרכזית

הביטקוין שב לרמה של 80,000 דולר ביום חמישי, תוך פריצה דרך רמת התנגדות מרכזית של 79,000 דולר שהחזיקה מעמד מאז זמן קצר לאחר השיא החודשי של יום שלישי. התאוששות המחיר הגיעה על רקע דיווחים כי משרד האוצר של ארה”ב צפוי להעמיד למכרז 92 מיליארד דולר באג”ח (Bills) לטווח של שלושה חודשים ב-31 באוגוסט.

לפי נתוני גרף 24 השעות, הביטקוין עלה בהדרגה מפחות מ-77,900 דולר למעט מעל 79,000 דולר ביום רביעי בלילה לפני שהגיע לשיא יומי של 80,808 דולר. לחץ מכירה משך לזמן קצר את מחיר הביטקוין חזרה מתחת לרף, שם הוא נשאר עד שקונים דחפו אותו כלפי מעלה החל בערך בשעה 4:00 לפנות בוקר (EST).

בגל הראשוני, הביטקוין נגע לזמן קצר ב-80,500 דולר לפני שפרץ מעל רמה זו והגיע לשיא היומי שלו במהלך זינוק שני. נכון ל-12:12 בצהריים (EST), המטבע הקריפטוגרפי נסחר מעל 80,400 דולר, ומשקף עלייה של כ-3% ב-24 שעות. חזרה לרמת 80,000 דולר העלתה את שווי השוק של הביטקוין בחזרה ל-1.61 טריליון דולר.

כשנותרו שלושה ימים לסוף אוגוסט, נראה שהביטקוין בדרך לסגור את החודש בעלייה של יותר מ-20%, היפוך חד לעומת תנועת המחיר הכמעט שטוחה של יולי.

התנודתיות מחקה 105 מיליון דולר בפוזיציות ביטקוין ממונפות במהלך 24 שעות. פוזיציות שורט היו אחראיות לרוב ההפסדים, בהיקף של כ-80 מיליון דולר. המגמה התרחבה לכל שוק הנכסים הדיגיטליים, שבו חיסולי שורט היוו כמעט 70% (286 מיליון דולר) מתוך סך 416 מיליון הדולר שנמחקו.

השפעת מכרז האוצר

למרות שאין לכך אישור, מכרז של משרד האוצר בהיקף כזה בדרך כלל שואב נזילות שוק לטווח קצר. אנליסטים בשוק ציינו כי ההשפעה הכלכלית נטו תהיה תלויה בהיקפי ההנפקה ובביקוש מצד המציעים. ביקוש חלש במכרז עלול להעלות את התשואות לטווח קצר, ולהפעיל לחץ זמני על מניות ונכסים דיגיטליים.

בנפרד, דו”ח שפורסם על ידי The Economist תחת הכותרת “אמריקה תתחרט על ההרפתקאות של סקוט בסנט בשוק האג”ח” הזהיר כי צעדי מדיניות אחרונים של שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, עלולים לערער באופן חמור את אמינות המערכת הפיננסית האמריקאית. הכתבה טענה כי באמצעות הכפלת מגבלות הבייבאק של אג”ח כדי לדכא באופן מלאכותי תשואות לטווח ארוך והטיית הנפקת החוב החדש במידה רבה לעבר שטרות אוצר קצרי טווח, משרד האוצר למעשה רק מקצר את משך ההתחייבויות של הממשלה. הדבר משאיר את ארה”ב פגיעה מאוד לקפיצות ריבית עתידיות ולסיכוני מחזור חוב (rollover).

בנוסף, העברת חוב ממשלתי באופן כבד לשטרות קצרים מסכנת בדחיקה החוצה (crowding out) של מכשירים פיננסיים מהמגזר הפרטי, בעוד שניסיון להגביל את עלויות המימון בלי לטפל בגירעונות מבניים מעוות את מנגנוני תמחור השוק.

הדו”ח טען גם כי נטישה פתאומית של העיקרון המסורתי של הנפקת חוב “סדירה וצפויה” לטובת ניהול תשואות לפי שיקול דעת מאיימת על אמון המשקיעים לטווח ארוך בחוב הריבוני של ארה”ב ובמערכת הפיננסית האמריקאית הרחבה יותר.

בעוד שמשרד האוצר האמריקאי הגן על פעולותיו, דמויות בולטות כגון ריי דליו טענו שמהלכים אלה מורידים בפועל את התשואה הריאלית (מותאמת לאינפלציה) על אפיקי חוב קבועים מסורתיים. כתוצאה מכך, הון המחפש תכונות של שמירת ערך לטווח ארוך עשוי לנדוד מאג”ח ממשלתיות אל מקלטים בטוחים חלופיים כמו זהב וביטקוין, ששניהם נטו לעלות מאז הודעת משרד האוצר.