USDC מוביל את הוצאות כרטיסי הקריפטו כאשר טעינות מגיעות ל-13.8 מיליארד דולר

כרטיסי סטייבלקוין מתקדמים מעבר למסחר ככל שהוצאות הצרכנים עולות

סטייבלקוינים מתחילים להיראות פחות כמו כלי שימושי לשוק הקריפטו ויותר כמו כסף שצרכנים יכולים באמת להוציא.

היקף טעינות כרטיסי סטייבלקוין המצטבר הגיע ל־13.8 מיליארד דולר עד אוגוסט 2026, עלייה של כמעט 10 מיליארד דולר ב־12 החודשים האחרונים, לפי מחקר של Cryptorank. ההוצאה החודשית המשיכה לגדול גם בתקופות חלשות יותר עבור שוק הקריפטו הרחב.

להבחנה הזו יש משמעות. פעילות הסטייבלקוינים נשלטה היסטורית בידי סליקה בבורסות, מסחר והעברות חוצות גבולות. כרטיסי קריפטו מחברים את היתרות הללו ישירות לרכישות רגילות, ומאפשרים לתשלום להתחיל ב־USDC או ב־USDT ולהסתיים כעסקת כרטיס מוכרת אצל בית עסק.

USDC מוביל כעת בהוצאות הכרטיסים שנמדדו, בעוד USDT צובר במהירות נתח. זה שונה משוק הסטייבלקוינים הרחב, שבו USDT עדיין דומיננטי לפי היצע במחזור.

USDC ו־USDT הופכים ליתרות תשלום לשימוש יומיומי

הפיצול משקף כיצד שני הסטייבלקוינים התפתחו.

USDC צמח לצד אינטגרציות פינטק ותשתיות תשלומים, מה שהופך אותו להתאמה טבעית לתוכניות כרטיסים. USDT נשאר משולב עמוק בבורסות, בהעברות כספים ובשווקים מתפתחים, מה שנותן לכרטיסי קריפטו מסלול נוסף להכניס את היתרות הללו למסחר יומיומי.

הסליקה גם הופכת יותר ויותר לרב־רשתית.

נתוני Cryptorank מראים ש־Base מובילה בהוצאות סטייבלקוינים שנמדדו עם כ־1.2 מיליארד דולר, אחריה Solana עם 635 מיליון דולר, Polygon עם 544 מיליון דולר, ו־Optimism עם 509 מיליון דולר. Arbitrum, Scroll, Ethereum, Stellar ורשתות אחרות גם מטפלות בפעילות משמעותית.

הרשת עצמה עשויה להיות פחות חשובה לצרכנים לאורך זמן. מה שחשוב הוא האם כרטיס יכול להעביר יתרת סטייבלקוין לתשלום במהירות, בזול ועם חיכוך מינימלי של המרת מטבע חוץ.

זה עשוי גם ליצור הזדמנות לנכסים נקובים באירו כגון EURC, במיוחד עבור משתמשים שאחרת נתקלים בעלויות המרה כאשר הם מוציאים סטייבלקוינים דולרים באירופה.

כרטיסי קריפטו עדיין תלויים במסילות תשלום מסורתיות

למרות שכבת המימון המבוססת בלוקצ’יין, רוב כרטיסי הקריפטו אינם עוקפים את מערכת התשלומים הקיימת.

הם עדיין מסתמכים על מעבדים, מנפיקים מפוקחים, בדיקות זהות, ורשתות כגון Visa או Mastercard כדי להגיע לבתי עסק. החדשנות מתרחשת לפני שהעסקה מגיעה למסוף התשלום בקופה.

התחרות כעת עוברת לשמירה (custody), עלויות FX, תגמולים ויעילות הון. חלק מהמוצרים מאפשרים למשתמשים ללוות סטייבלקוינים כנגד אחזקות קריפטו במקום למכור נכסים באופן מיידי, ובכך הופכים את הכרטיס למוצר אשראי לא פחות מאשר כלי תשלום.

המבחן הגדול יותר יגיע כאשר סובסידיות הקאשבק ייעלמו.

אם הוצאה הממומנת בסטייבלקוינים תמשיך לגדול ללא תגמולים אגרסיביים, כרטיסי הקריפטו יוכיחו משהו חשוב יותר מרכישת משתמשים: שסטייבלקוינים יכולים לתפקד ככסף צרכני מעשי, בעוד בתי העסק ממשיכים להשתמש בתשתית התשלומים שכבר קיימת אצלם.