שווייץ השקיעה שנים בבניית התנאים לאימוץ רחב יותר של מטבעות קריפטוגרפיים, והנתונים העדכניים מצביעים על כך שהמאמצים הללו משתלמים. מחקר של Bearingpoint מצא כי 23% מהמבוגרים בשווייץ משתמשים בקריפטו לפחות מדי פעם — יותר מכפול מהשיעור בגרמניה, 11% — ומצביע על שוק שבו נכסים דיגיטליים הפכו בהדרגה לחלק מהדיון הפיננסי המרכזי ולא לעניין נישתי.
השימוש בקריפטו בשוויץ הוא כפול מזה שבגרמניה, כך עולה ממחקר
נכתב ע"י
שתף
נקודות עיקריות
- Bearingpoint מצאה שימוש בקריפטו בשווייץ בשיעור 23%, לעומת 11% בגרמניה.
- Crypto Valley אירחה 1,749 חברות לאחר חוק ה‑DLT של שווייץ מ‑2021.
- DZ Bank ו‑Dekabank עשויות להביא גישה לקריפטו ל‑80 מיליון לקוחות.
שווייץ מובילה במרוץ הכסף הדיגיטלי
סקר Bearingpoint, שפורסם ב‑30 ביולי, שאל יותר מ‑4,000 מבוגרים בגרמניה, אוסטריה ושווייץ. אוסטריה דורגה באמצע, כאשר 18% מהמשיבים דיווחו על שימוש בקריפטו לפחות מדי פעם — מה שמחזק שהפער אינו נובע רק מעניין בנכסים דיגיטליים, אלא מהאופן שבו כל שוק התפתח לאורך הזמן.
YouGov ערכה את הסקר המקוון בין 18 ביוני ל‑29 ביוני, וסקרה 2,031 אנשים בגרמניה, 1,003 באוסטריה ו‑1,001 בשווייץ. המדגם שוקלל לפי גיל, מגדר ואזור, והעניק תמונת מצב מייצגת של המבוגרים בכל מדינה.
ההבדלים עמוקים יותר מהחזקה בנכסים. בשווייץ, 37% מהמשיבים ראו בקריפטו השקעה כדאית, לעומת 28% באוסטריה ו‑23% בגרמניה. משיבים שווייצרים גם נטו יותר לראות בנכסים דיגיטליים כאלה שיכולים בסופו של דבר לשמש כמטבעות לסחר בינלאומי או כמטבעות רזרבה, כאשר 45% הביעו עמדה זו לעומת 36% באוסטריה ו‑32% בגרמניה. נתונים כאלה מופיעים בדרך כלל רק לאחר שאנשים מרגישים בנוח עם הטכנולוגיה, ולא רק מודעים לקיומה.
שווייץ הובילה גם בפתיחות כלפי כסף דיגיטלי שמונפק על ידי הממשלה. 44% מהמשיבים אמרו שישקלו להשתמש ב‑מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), כגון פרנק דיגיטלי, בחיי היום‑יום, לעומת 38% באוסטריה ו‑29% בגרמניה. מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי הוא פשוט גרסה דיגיטלית של כסף שמונפק על ידי הממשלה, ולא מטבע קריפטוגרפי שמונפק באופן פרטי.
ד”ר רוברט בוש, ראש שירותי הפיננסים הגלובלי ב‑Bearingpoint, אמר שהממצאים מראים ששווייץ אינה רק קולטת יותר קריפטו, אלא גם מוכנה יותר לאמץ כסף דיגיטלי בכלל. בוש ציין:
“גרמניה דנה בסיכונים, בעוד שהשכנים כבר משתמשים ומשקיעים יותר בעוצמה.”
כללים מוקדמים נתנו לשווייץ תשתית
היתרון של שווייץ משקף החלטות שהתקבלו שנים לפני נתוני האימוץ של היום. הפרלמנט אישר את חוק טכנולוגיית הפנקס המבוזר (Distributed Ledger Technology Act) בספטמבר 2020, ו‑המסגרת נכנסה לתוקף במלואה ב‑1 באוגוסט 2021. טכנולוגיית פנקס מבוזר, או DLT, היא מערכת רישום משותפת המאפשרת לרשתות בלוקצ’יין לתעד ולאמת עסקאות בצורה מאובטחת.
במקום לכתוב חוק קריפטו חדש לחלוטין, שווייץ עדכנה חקיקה פיננסית ואזרחית קיימת. השינויים הבהירו כיצד נכסים ממוספרים (tokenized) משתלבים במבנים משפטיים מבוססים, התייחסו לטיפול בפשיטת רגל והכניסו רישוי למתקני מסחר ייעודיים ל‑DLT. ודאות משפטית כזו נוטה למשוך חברות זמן רב לפני שהיא מופיעה בסקרי צרכנים.
לתזמון הייתה חשיבות. בזמן שחלק גדול מאירופה עדיין בנה את המסגרת הרגולטורית שלו, חברות שווייצריות כבר פעלו תחת כללים ברורים. הדבר נתן למייסדים, למשקיעים ולמוסדות פיננסיים זמן להקים עסקים, לשפר מוצרים ולצבור ניסיון מעשי לפני שהרגולציות האירופיות הרחבות הגיעו.
החלטות מוקדמות אלה גם סייעו להניע את Crypto Valley, המשתרע על פני שווייץ וליכטנשטיין. האקוסיסטם מנה 1,749 חברות בלוקצ’יין ו‑DLT פעילות בדו”ח התעשייה לשנת 2024, המשקפות צמיחה שנתית של 14% ועלייה של 132% מאז 2020.
Crypto Valley יוצר מומנטום משל עצמו
צוג (Zug) נותרה המרכז של Crypto Valley, ומארחת בערך 719 חברות, או 41% מהאקוסיסטם, בעוד שציריך מהווה כ‑15% בערך. אשכולות נוספים התרחבו ברחבי ז’נבה, טיצ’ינו, לוצרן, נוישאטל וליכטנשטיין, ומעניקים לעסקי בלוקצ’יין גישה לעורכי דין, בנקים, מפתחים, קרנות הון סיכון וכישרון טכני — מבלי לצאת מהאזור.
ריכוז כזה יוצר יתרון שקשה לשכפל. ככל שיותר חברות מקימות פעילות, שירותים פיננסיים ייעודיים, מומחיות ציות והון השקעה נוטים להגיע בעקבותיהן. שווייץ הפכה לביתם של ארגונים הקשורים ל‑Ethereum, Cardano, Solana, Polkadot, Tezos, Sygnum Bank, Amina Bank ו‑Bitcoin Suisse, ובכך מחזקת את המעגל הזה.
הסקר מצא גם שאימוץ קריפטו נותר החזק ביותר בקרב מבוגרים צעירים וממשיך להשתנות לפי מגדר, השכלה והכנסה. בשווייץ, 36% מהמשיבים בגילאי 18 עד 24 דיווחו על שימוש בקריפטו, בעוד שאוסטריה וגרמניה הראו את אותו דפוס ברמות השתתפות נמוכות יותר. מגמות דמוגרפיות אלו מסייעות להסביר מי מאמץ ראשון, אך הן אינן מסבירות את ההובלה הלאומית הרחבה יותר של שווייץ.
קריפטו מתרחב לצד הפיננסים המסורתיים
הממצאים מצביעים על כך שנכסים דיגיטליים מתווספים ל‑הרגלי הפיננסים המסורתיים (TradFi) ולא מחליפים אותם. בין 80% ל‑87% מהמשיבים בשלוש המדינות עדיין ראו במטבעות שמונפקים על ידי הממשלה אמצעי תשלום יעילים, בעוד שכ‑64% מהמשיבים בשווייץ המשיכו להעדיף זהב כהגנה מפני אינפלציה.
השילוב הזה הפך נפוץ יותר ויותר. אנשים לעיתים קרובות רואים בקריפטו עוד כלי פיננסי במקום חלופה לכסף המסורתי, מה שמאפשר לבנקים ולמקבלי החלטות להרחיב הצעות דיגיטליות מבלי לדחוק מוצרים פיננסיים מבוססים.
גרמניה פונה לבנקים כדי לצמצם את הפער
גרמניה עדיין מפגרת אחרי שווייץ באימוץ קמעונאי, אך מגזר הבנקאות שלה יכול לשנות את התמונה. בנקים שיתופיים הקשורים ל‑DZ Bank ובנקי חיסכון המקושרים ל‑Dekabank מחזיקים יחד בכ‑80 מיליון קשרי לקוחות, מה שמעניק להם טווח הגעה שמעט פלטפורמות קריפטו יכולות להשתוות אליו.
DZ Bank קיבל אישור בסוף דצמבר 2025 עבור פלטפורמת “meinkrypto” שלו, המוטמעת באפליקציית VR Banking. השירות הושק עם ביטקוין, אתר, לייטקוין וקרדאנו, בעוד שהמשמורת מטופלת על ידי Börse Stuttgart Digital. בנקים שיתופיים בודדים עדיין צריכים להחליט האם להפעיל את התכונה.
Dekabank בונה פלטפורמה דומה עבור רשת ה‑Sparkassen בגרמניה, המשרתת כ‑50 מיליון לקוחות. הפריסה צפויה להימשך לאורך 2026, בתחילה עם תמיכה בביטקוין ובאתר. שילוב קריפטו באפליקציות בנקאיות מוכרות מסיר אחד החסמים הגדולים ביותר לחדשים בכך שהוא מבטל את הצורך לפתוח חשבונות בפלטפורמות נכסים דיגיטליים נפרדות.
קנה המידה הבנקאי של גרמניה פוגש את ההובלה המוקדמת של שווייץ
שווייץ בנתה את יתרונה באמצעות ודאות רגולטורית ושנים של פיתוח אקוסיסטם. גרמניה נוקטת אסטרטגיה שונה על ידי שימוש בבנקים מבוססים ובקשרי לקוחות קיימים כדי להרחיב גישה במסגרת המסגרת הרגולטורית של אירופה.
הגישה הזו מעניקה לגרמניה פוטנציאל הפצה עצום, אך שווייץ עדיין נהנית משנים של מומחיות מצטברת, תשתיות וריכוז עסקי. סקרי Bearingpoint עתידיים, יחד עם נתוני אימוץ לקוחות מפלטפורמות הבנקאות של גרמניה, אמורים לספק תמונה ברורה יותר האם הפער מתחיל להצטמצם או האם שווייץ ממשיכה להגדיל את ההובלה.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
