ראול פאל: מרוץ ה-AI בין ארה"ב לסין ב-2026 הוא מלחמה שאף אחד לא יכול לנצח

פאל מזהיר: למרוץ ה-AI אין מנצח ברור

מנהל קרן גידור לשעבר בגולדמן זאקס ומייסד-שותף של פלטפורמת המדיה הפיננסית Real Vision, ראול פאל, תיאר לאחרונה במונחים חדים את התחרות המעמיקה בבינה מלאכותית (AI) בין ארה״ב לסין, באומרו:

“מרוץ ה-AI בין ארה״ב לסין הוא מרוץ שאף אחד לא יכול לנצח בו ואף אחד לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. כל תחרות בין מעצמות בהיסטוריה הייתה על טריטוריה, משאבים או נשק. זו הראשונה שאינה על אף אחד מאלה. זהו מרוץ על המצע של האינטליגנציה עצמה.”

דבריו מגיעים בזמן שמרוץ ה-AI בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם הגיע לצומת קריטי, כאשר שתי המדינות נוקטות אסטרטגיות שונות באופן קיצוני. בעוד ארה״ב שומרת על יתרון ברור בחזית הטכנולוגית, במיוחד בהיקף כוח החישוב, בביצועי מודלים ובפיתוח מודלי שפה גדולים (LLM), סין עברה למודל המבוסס על שיפורי יעילות, הפצה בקוד פתוח ושילוב עמוק של AI במערכות העולם הפיזי.

ניתוח ממאי 2026 טען כי סין כעת מנצחת בממדים של המרוץ שאנליסטים מערביים נטו להמעיט בחשיבותם — במיוחד הטמעה מקומית של AI בהיקף רחב, שילוב בייצור, והיכולת לבנות מודלים תחרותיים עם הרבה פחות כוח חישוב מזה שמעבדות החזית האמריקאיות נדרשות לו.

במקום להתחרות על פריצת דרך אחת של AGI, סין פיצלה את האסטרטגיה שלה למספר מרוצים מקבילים, בין אם יעילות מודלים, אימוץ AI או מערכות תעשייתיות הנשלטות על ידי AI.

מדוע בעלות על קריפטו והון אוניברסלי חשובים

עבור פאל, ההימור התחרותי חורג מעבר לטכנולוגיה גרידא אל תוך ארכיטקטורה כלכלית. בנאום ב-Consensus 2026 במיאמי, הוא הציע רעיון בשם “הון בסיסי אוניברסלי” (Universal Basic Equity), המעניק לאזרחים בעלות במערכות AI כתגובה מבנית לדחיקת עבודה הצפויה, כאשר AI מאוטומט עבודת ידע בהיקף רחב.

נראה שההצעה מתיישבת עם תפיסתו ארוכת השנים של פאל, שלפיה מודלים של בעלות ילידי-קריפטו עשויים להיות ממוצבים טוב יותר מממשלות כדי לחלק את הרווחים הכלכליים מ-AI בטווח הארוך.

הרקע הגיאופוליטי הרחב יותר טומן בחובו גם השלכות על שווקי הקריפטו בכל זאת, שכן מתיחויות הטכנולוגיה בין ארה״ב לסין השפיעו בעבר על משטרי בקרת יצוא, על גישה לשבבים ועל סביבת הרגולציה לנכסים דיגיטליים הפועלים בשני השווקים. ניתוח של מכון ברוקינגס ציין שהתחרות משתרעת על פני מספר ממדים בו-זמנית (כוח חישוב, מודלים, אימוץ, אינטגרציה והטמעה), מה שהופך כל הערכה חד-צירית של “מי מנצח” לבלתי שלמה.

מה שהמסגור של פאל מוסיף לתמונה הוא ממד פילוסופי — כלומר, ייתכן שהסיכון שונה מכל דבר שתחרות גיאופוליטית כללה בעבר, שכן יריבויות קודמות על טריטוריה, אנרגיה או נשק היו בסופו של דבר תחרויות על משאבים סופיים. אינטליגנציה והמערכות שמייצרות אותה אינן מקבילות לכך באותו אופן. ההבחנה הזו, אם פאל צודק, יכולה להפוך את תוצאת המרוץ הזה לשונה מבנית מכל מה שקדם לו.