'מקצוען אינטרנט': בתוך מערכת האינטרנט החדשה והשנויה במחלוקת של איראן, בעלת שני המישורים

חסימת האינטרנט באיראן נמשכת בעוד הממשלה אוכפת מערכת דו-שכבתית

חסימת האינטרנט באיראן, שהוקמה כאמצעי ביטחוני שעות לאחר שקואליציית ארה”ב-ישראל תקפה את המשטר האיראני ב-28 בפברואר, הגיעה ליום ה-72 שלה. החסימה, שהפחיתה את חיבור האינטרנט במדינה ל-1%, הובילה גם להפסדים של מיליארדי דולרים לכלכלת איראן.

Netblocks, מצפה אינטרנטי שעוקב אחר החסימה באיראן מאז היום הראשון, תיאר את הצעד כחסר תקדים, והדגיש כי “אין אינדיקציה להשבה רחבה יותר כל עוד הרשויות חוסמות את הציבור הרחב מגישה בינלאומית.”

עם זאת, הצעד הוביל לעלייתה של מערכת דו-שכבתית חדשה לגישה לאינטרנט, שבה חלק מהתומכים מקבלים גישה לא מסוננת לאתרים בינלאומיים. הציבור האיראני הרחב, בינתיים, נותר מוגבל לתת-קבוצה קטנה של האינטרנט.

המערכת, בשם Internet Pro, כוללת מחירים מופרזים שמותירים את רוב האיראנים מחוץ להישג ידה, ומאלצים אותם להסתמך על רשתות פרטיות וירטואליות (VPN) ושיטות אחרות, מסוכנות יותר, כחלופות. Starlink קיימת גם היא, אך היו דיווחים על מוות הקשור למעצר של אזרח בשל השימוש בה.

עם זאת, לא כולם מסכימים עם התוצאה הזו. שר התקשורת סתאר האשמי הביע התנגדות למערכת Internet Pro, והצהיר כי “אינטרנט מדורג או מערכת ‘רשימת היתרים’ אינם בעלי תוקף”, וכי Internet Pro נוצלה לרעה. קיצונים, בהם מוחמד אמין אגאמירי, האחראי על רשות הסייבר הממשלתית, תומכים במדיניות.

עלויות השיבושים הללו באינטרנט עולות לכ-250 מיליון דולר ומגיעות לכמעט 3 מיליארד דולר ביום כאשר מביאים בחשבון שיבושים המשפיעים על בנקים וחברות, לפי מהדי גודסי, כלכלן איראני. גם הפיטורים עלו, כאשר ההערכה היא שהחסימה תוביל לאובדן של שני מיליון משרות, תשפיע על כמעט 8 מיליון משפחות ותכה בעוצמה במערכת הכלכלית הפנימית של איראן.