לפי הדו”ח האחרון של Chainalysis, שווי השוק הכולל של הקריפטו נחתך בחצי ב־12 החודשים עד 30 ביוני — התכווצות של 2.1 טריליון דולר. הפעילות הכלכלית שמתחתיו ירדה ב־1.6%.
דוח Chainalysis: ארה״ב מחזיקה בהכי הרבה קריפטו אך משתמשת בו הכי מעט
נכתב ע"י
שתף
נקודות עיקריות
- Chainalysis מדדה 9.4 טריליון דולר בפעילות און־צ’יין עבור השנה שהסתיימה ב־30 ביוני 2026.
- שווי הסטייבלקוינים בעסקאות חוצות־גבולות עלה ב־77.5% ל־220.3 מיליארד דולר, בתשלומים ממוצעים של 3,000 דולר.
- ברזיל תפסה את המקום הראשון באימוץ עם כלכלת קריפטו בהיקף 252.5 מיליארד דולר, לפני ארה״ב.
המספר שלא זז
המהדורה השביעית של דו”ח Geography of Cryptocurrency של Chainalysis כיסתה אחת התקופות המוזרות ביותר בהיסטוריית השוק, כלומר בין 1 ביולי 2025 ל־30 ביוני 2026, הביטקוין קבע שיא כל הזמנים אך לאחר מכן רשם את הנסיגה הגדולה ביותר אי פעם במונחי ערך דולר, כשהוא משיל 67,000 דולר מהשיא לשפל.
כלכלת הקריפטו העולמית (נמדדת ככניסות לשירותים בתוספת פעילות עמית־לעמית מקומית בתוספת העברות חוצות־גבולות) ירדה מ־9.5 טריליון דולר ל־9.4 טריליון דולר, והציגה ירידה של 1.6% מול שוק שאיבד מחצית מערכו.
ההשוואה שהופכת את המספר הזה לראוי לציון במיוחד היא שוק הדובי של 2023, שקיצץ את כלכלת הקריפטו ב־23%, או 1.2 טריליון דולר, מול התכווצות בשווי השוק של רק 0.3 טריליון דולר. הפעם שווי השוק נפל בעוצמה גדולה פי שבע, והכלכלה איבדה 0.1 טריליון דולר.
לאן באמת הלכה הצמיחה
הערך שזרם לעסקים בתחום הקריפטו (בין אם בורסות, פרוטוקולי DeFi, פלטפורמות הלוואות או גשרים) ירד ב־4.3%, מ־9.30 טריליון דולר ל־8.90 טריליון דולר, בעוד שהערך שנע ישירות בין ארנקים אישיים בתוך מדינה עלה ב־302.9%, מ־56.8 מיליארד דולר ל־228.7 מיליארד דולר, כאשר חלקו עלה בכל שמונת האזורים שנמדדו.
בהתמקדות בסטייבלקוינים, פעילות עמית־לעמית מקומית היא כעת 96% סטייבלקוינים; בכלל הנכסים, הערוץ הזה למעשה ירד ב־19.7%, אך החלק של הסטייבלקוינים בו עלה ב־377.7%. במילים אחרות, הירידה פגעה במחצית של הקריפטו שעוקבת אחר המחיר וחסכה את המחצית שמעבירה כסף.
המסדרונות שאף אחד לא עקב אחריהם
שווי הסטייבלקוינים בעסקאות חוצות־גבולות עלה ב־77.5%, מ־124.2 מיליארד דולר ל־220.3 מיליארד דולר, כאשר הנפח החודשי יותר מהכפיל את עצמו מ־11 מיליארד דולר בינואר 2025 ל־24 מיליארד דולר עד יוני 2026.
התשלום הממוצע היה כ־3,000 דולר — גודל שפוסל סליקה מוסדית ומצביע במקום זאת על חשבוניות, העברות כספים (Remittances) וחסכונות שמועברים למקום בטוח יותר. פיליפ גרדווול, סגן נשיא לכלכלה ב־Tether, ציין:
“הפעילות הפכה עקבית, מנותבת דרך ארנקים בקצב קבוע ולא בהתפרצויות. זו חתימה של פעילות מסחרית ועסקית, לא של ספקולציה.”
הרבעון העמוס ביותר של המסדרונות עדיין נושא 96.1% מהערך, אך שלושת הרבעונים התחתונים עלו מ־0.26 מיליארד דולר ל־8.66 מיליארד דולר, ונפתחו 4,708 מסדרונות חדשים שנשאו 2.64 מיליארד דולר. גרדווול ייחס את הזנב הארוך הזה לעלות, שכן USDT עומד בממוצע על כ־סנט אחד לכל עסקה.
Chainalysis מייחסת למסגרות רגולטוריות מתפתחות (כמו חוק GENIUS בארה״ב, MiCA באיחוד האירופי, ומהלכים ביפן, הונג קונג, סינגפור ובריטניה) את דחיפת אימוץ הסטייבלקוינים. Bitcoin.com News עקבה אחר הצד המסחרי, מ־פיילוט ה־M-Pesa של Visa ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ועד 71% מהמוסדות באמריקה הלטינית שמשתמשים בסטייבלקוינים מעבר לגבולות.
שתי דרכים שונות לאמץ
הדו”ח של Chainalysis דירג מדינות לפי ארבעה מדדים: זרימות לשירותים, פעילות עמית־לעמית מקומית, זרימות חוצות־גבולות, ויתרות און־צ’יין — תוך מתן ציון לכל אחד באמצעות ממוצע גיאומטרי, שמעניש ביצועים לא מאוזנים.
ברזיל סיימה ראשונה, וככלכלת הקריפטו הגדולה באמריקה הלטינית עם 252.5 מיליארד דולר, היא נכנסה לארבע הראשונות בעולם בכל מדד:
- שנייה בזרימות חוצות־גבולות
- שלישית בזרימות לשירותים
- שלישית בעמית־לעמית מקומי
- רביעית ביתרות
Bitcoin.com News דיווחה מוקדם יותר השנה כי סטייבלקוינים האפילו על הביטקוין בביקוש בברזיל.
הניגוד מתחת לפני השטח היה חד יותר, כאשר ארה״ב דורגה שנייה בסך הכול, ראשונה גם בסך הזרימות וגם ביתרות, אך במקום ה־20 בעמית־לעמית ובמקום ה־11 בזרימות חוצות־גבולות. ניגריה דורגה שלישית, ועשתה בדיוק את ההפך: ראשונה בעולם גם בעמית־לעמית מקומי וגם בזרימות חוצות־גבולות, ובמקום ה־18 גם בזרימות לשירותים וגם ביתרות.
אלו אינם אותו תופעה עם כובעים שונים. האחת היא שוק השקעות; האחרת היא רשת תשלומים. נתוני Gallup שפורסמו ב־21 בספטמבר מצאו כי הבעלות על קריפטו בארה״ב ירדה ל־11% מהמשקיעים — נתון שלא אומר דבר על האם מישהו משתמש בזה כדי להעביר כסף.
העוגן שמתחת
החזקות האון־צ’יין העולמיות ירדו משיא בספטמבר 2025 של 0.86 טריליון דולר ל־0.44 טריליון דולר, בעוד שיתרות הסטייבלקוינים נשמרו בין 98 מיליארד דולר ל־109 מיליארד דולר לאורך כל התקופה. כל השאר ירד ב־55.6%, מה שהותיר את הסטייבלקוינים על 22.5% מכלל הערך האון־צ’יין (לא משום שהמחזיקים קנו יותר, אלא משום שהנכסים סביבם התכווצו).
שתי הסתייגויות ליוו זאת, משום שהמתודולוגיה שנעשה בה שימוש הפעם נראית כחדשה. כתוצאה מכך, הטבלה אינה ניתנת להשוואה נקייה ל־מדד של השנה שעברה, שבו הודו דורגה ראשונה וברזיל חמישית. בנוסף, Chainalysis מכנה את הסכום הכולל שלה “רצפה” (floor), ולא אומדן — וזהו גורם נוסף שכדאי להביא בחשבון.
מאמר זה תורגם מאנגלית באמצעות בינה מלאכותית. הגרסה המקורית באנגלית היא המקור הקובע; תרגומים אוטומטיים עשויים להכיל אי-דיוקים, במיוחד במונחים משפטיים ורגולטוריים.
