טראמפ אומר: "לא תהיה עסקה" בלי כניעה של איראן, בעוד מחירי הנפט מזנקים והמלחמה מתרחבת

מלחמת איראן נכנסת לשבוע השני כאשר טראמפ מוציא דרישת כניעה ושווקי האנרגיה מזנקים

המבצע המשותף, שכונה מבצע זעם אפי (Operation Epic Fury), החל ב-28 בפברואר כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בתקיפות מתואמות על מתקני טילים איראניים, תשתיות גרעין, נכסים ימיים ומתחמי הנהגה צבאית. המערכה התרחבה במהירות לאחת המתקפות הצבאיות הגדולות באזור זה עשרות שנים, וכללה מאות תקיפות אוויריות, טילי שיוט טומהוק ומל״טים חמושים שפגעו ביעדים ברחבי טהראן, אספהאן וקום. בשלב מוקדם של המערכה, המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי ח׳אמנאי, וכמה מפקדים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית נהרגו, לפי ארה״ב, טראמפ וגורמים ישראליים.

איראן הגיבה בטילים בליסטיים ובתקיפות מל״טים שכוונו לישראל ולבסיסים צבאיים של ארה״ב ברחבי אזור המפרץ, כולל מתקנים בבחריין, קטאר, כווית ואיחוד האמירויות הערביות (UAE). חלק מהתקיפות גרמו לנפגעים ולנזק לתשתיות, בעוד אחרות שיבשו נתיבי שיט מסחריים ואילצו פינוי אזרחים מכמה ערים אזוריות. נתיבי הובלת הנפט סמוך למצר הורמוז, נקודת חנק לכחמישית מאספקת הנפט העולמית, חוו שיבוש משמעותי.

טראמפ פרסם ב-Truth Social בשעות המאוחרות של 6 במרץ מסר בוטה לגבי כיוון הסכסוך והציפיות שלו מטהראן.

“איראן, שמקבלת מכות עד גיהינום, התנצלה ונכנעה לשכנותיה במזרח התיכון, והבטיחה שלא תירה עליהן יותר,” טראמפ כתב. “זו הפעם הראשונה שאיראן אי פעם הפסידה, באלפי שנים, למדינות מזרח תיכוניות המקיפות אותה.”

הוא הוסיף שאיראן “כבר איננה ‘הבריון של המזרח התיכון,’ אלא במקום זאת, ‘הלוזר של המזרח התיכון,’ ותהיה כך במשך עשורים רבים עד שתיכנע או, סביר יותר, תקרוס לחלוטין.”

נשיא ארה״ב גם אותת על היערכות למאמץ פינוי אזורי רחב יותר.

“אנחנו מוציאים אלפי אנשים ממדינות שונות ברחבי המזרח התיכון,” טראמפ כתב בפוסט נפרד. “זה נעשה בשקט, אבל בצורה חלקה. מחלקת המדינה, תחת השר מרקו רוביו, עושה עבודה מצוינת!”

ההצהרה הבולטת ביותר של טראמפ הגיעה במסר שלישי שבו פסל משא ומתן אלא אם טהראן תיכנע לחלוטין. טראמפ כתב:

“לא תהיה שום עסקה עם איראן אלא כניעה ללא תנאי! לאחר מכן, ובחירה של מנהיג(ים) נהדרים ומקובלים, אנחנו … נעבוד ללא לאות כדי להחזיר את איראן מסף ההרס, ולהפוך אותה לגדולה יותר, טובה יותר וחזקה יותר מבחינה כלכלית מאי פעם.”

ממשלת איראן דחתה את הדרישה. הנשיא מסעוד פזשכיאן כינה את ההצעה לא מציאותית והתחייב שאיראן לא תיכנע למרות אבדות צבאיות כבדות וטלטלות בהנהגה.

הסכסוך גם יצר גלי הלם כלכליים מיידיים. שווקי האנרגיה הגיבו ראשונים, כאשר נפט ברנט זינק מעל 93 דולר לחבית ו-West Texas Intermediate התקרב ל-91 דולר במהלך השבוע הראשון ללחימה. אנליסטים אמרו שהחששות משיבוש לשיט דרך מצר הורמוז הציתו את העלייה השבועית הגדולה ביותר בחוזים עתידיים על נפט מזה שנים.

“נפט כבר זינק ב-34.5% השבוע — הקפיצה הגדולה ביותר בהיסטוריה. כעת, סוחרים מתמחרים סיכוי של 60% [ש]מצר הורמוז ייסגר ל-7+ ימים,” אדם אחד אמר ב-X.

מחירי האנרגיה גוררים אפקט אדווה בכלכלה העולמית. הנפט הוא תשומה מרכזית לתחבורה, תעופה, ייצור ושילוח, ולכן עליות מחירים מתמשכות יכולות לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה תוך האטת הצמיחה הכלכלית. כלכלנים מעריכים ששיבוש ממושך שידחוף את הנפט הגולמי לכיוון 100 דולר לחבית עשוי להוסיף בערך 0.5 עד 0.8 נקודות אחוז לאינפלציה בכלכלות מפותחות מרכזיות.

ארצות הברית אינה חסינה. מחירי הבנזין בתחנות כבר החלו לטפס בכמה סנטים ועד ל-0.50 דולר יותר לגלון בחלקים מהמדינה, וכלכלנים מזהירים שזינוקים מתמשכים באנרגיה עלולים לסבך את החלטות המדיניות של הפדרל ריזרב. עלויות דלק גבוהות מתורגמות לעיתים קרובות לעלויות שילוח מוגברות, שבסופו של דבר מתגלגלות למחירי הצרכן עבור מוצרים החל ממזון ועד אלקטרוניקה.

גם השווקים הפיננסיים הגיבו למלחמה בתנודתיות. מדדי המניות הגדולים בארה״ב חוו תנודות חדות במהלך השבוע הראשון של הסכסוך, בעוד משקיעים העבירו כסף לנכסי מקלט מסורתיים כגון זהב. קבלני הביטחון, לעומת זאת, נהנו מהציפיות לעלייה בהוצאות צבאיות ולחידוש מלאי תחמושת מדויקת.

שווקי הקריפטו גם הגיבו, אם כי לא באופן אחיד. ביטקוין בתחילה ירד בחדות במהלך הימים הראשונים של הסכסוך לפני שהתאושש כאשר משקיעים העריכו את סיכוני האינפלציה ואת תנאי הנזילות הקשורים למלחמה.

יש הסבורים שמשבר גיאופוליטי ממושך עשוי בסופו של דבר לדחוף יותר הון לעבר נכסים דיגיטליים, במיוחד אם בנקים מרכזיים ייאלצו להקל במדיניות המוניטרית בתגובה ללחץ כלכלי.

ממד כלכלי נוסף טמון בעלויות הישירות של המלחמה. מערכות אוויריות מודרניות מסתמכות במידה רבה על תחמושת מונחית-דיוק, טילי שיוט ומערכות יירוט שעולות מאות אלפי דולרים — ולעיתים מיליונים — ליחידה. קיום מאות תקיפות ביום יכול במהירות לצרוך מלאים גדולים של נשק וליצור לחץ על שרשראות האספקה של ייצור הביטחון.

יש גם עלויות כלכליות עקיפות הקשורות לפריסות צבאיות, פינוי הומניטרי, פרמיות ביטוח עבור חברות ספנות הפועלות במפרץ הפרסי, ושיבושים בנתיבי תעופה ברחבי האזור. כלכלנים אומרים שאם הסכסוך יישאר מוגבל וקצר, הכלכלה העולמית תוכל לספוג את הזעזוע. אולם מלחמה ממושכת ככל הנראה תייצר השלכות רחבות יותר, כולל צמיחה איטית יותר ולחצי אינפלציה מתמשכים.

למרות העלויות והאי-ודאות המתגברים, טראמפ רמז שהמערכה תימשך עד שאיראן תיכנע.

“לאיראן יהיה עתיד גדול,” טראמפ כתב בפוסט שלו ב-Truth Social. “MAKE IRAN GREAT AGAIN (MIGA!).”

לעת עתה, הסכסוך מראה מעט סימנים להאטה, ומשאיר את השווקים, הדיפלומטים וסוחרי האנרגיה עוקבים מקרוב כאשר הפעולות הצבאיות וההשלכות הכלכליות מתפתחות במקביל.

שאלות נפוצות 🇮🇱 🇺🇸 🇮🇷

• מה אמר דונלד טראמפ על איראן במהלך המלחמה?
  טראמפ אמר שלא תהיה “שום עסקה עם איראן אלא כניעה ללא תנאי”, וכינה את המדינה “הלוזר של המזרח התיכון” בפוסטים ב-Truth Social.
• מהו מבצע זעם אפי (Operation Epic Fury)?
  מבצע זעם אפי הוא המערכה הצבאית המשותפת של ארה״ב וישראל שהושקה ב-28 בפברואר 2026, המכוונת לתשתיות טילים, גרעין וצבא באיראן.
• מדוע מחירי הנפט עולים במהלך מלחמת איראן?
  השווקים חוששים משיבושים במצר הורמוז, נתיב שיט מרכזי לנפט המטפל בכ-20% מאספקת הנפט העולמית.
• • כיצד עשויה מלחמת איראן להשפיע על הכלכלה העולמית?
  מחירי אנרגיה גבוהים יותר, תנודתיות בשווקים ועלייה בהוצאות ביטחון עשויים להגדיל את האינפלציה ולהאט את הצמיחה הכלכלית ברחבי העולם.