מחקר חדש מצא שרוב פרוטוקולי הקריפטו מייצרים הכנסות אך אינם חושפים מידע מרכזי למשקיעים. פערים קריטיים כוללים הסכמי עושי שוק ותקשורת מובנית עם משקיעים.
פחות מ-1% מפרויקטי הקריפטו חושפים עסקאות עם עושי שוק

עיקרי הדברים
- Novora מצאה כי 91% מתוך יותר מ־150 פרוטוקולי קריפטו מייצרים הכנסות, אך רמת החשיפה נותרת מוגבלת.
- <1% חושפים עסקאות עם עושי שוק, מה שחושף סיכונים בתמחור הטוקן ובנזילות.
- רק 9% מאמצים מסגרות שקיפות לשנת 2025, דבר שמאותת על הצורך בדיווח טוב יותר למשקיעים.
שקיפות פרוטוקולי הקריפטו מפגרת למרות נתוני הכנסות הולכים וגדלים
רוב פרוטוקולי המטבעות הקריפטוגרפיים מייצרים הכנסות מדידות, אך מעטים מספקים את רמת השקיפות המצופה בשווקים פיננסיים מסורתיים, לפי מחקר חדש של Novora.
המחקר, שסקר יותר מ־150 פרויקטים במגזרים הכוללים בורסות מבוזרות, פלטפורמות הלוואות ותשתיות בלוקצ’יין, מצא כי ל־91% מהפרוטוקולים יש הכנסות שניתן לעקוב אחריהן. עם זאת, רק חלק קטן מציג את הנתונים באופן נגיש למשקיעים.
הפער החד ביותר נמצא בחשיפת הסדרי עשיית שוק. פחות מ־1% מהפרוטוקולים מספקים מידע כלשהו על הסכמים עם עושי שוק, למרות השפעתם הישירה על נזילות הטוקן ועל היווצרות המחיר. הסדרים אלה כוללים לעיתים הלוואות טוקנים, תמריצים או אופציות, שעשויים להשפיע באופן מהותי על תנאי המסחר.
רק פרוטוקול אחד במאגר הנתונים, Meteora, חשף בפומבי פרטים כאלה, מה שמדגיש את מה שהדוח מתאר כנקודת עיוורון קריטית בתעשייה.
הממצאים מצביעים על בעיה רחבה יותר: בעוד שהנתונים קיימים, התקשורת אינה. רק 3% מהפרוטוקולים מחזיקים מרכז קשרי משקיעים ייעודי שמרכז מידע פיננסי ותפעולי. רובם מסתמכים על ערוצים מפוצלים כגון פוסטים בבלוג, פורומי ממשל או רשתות חברתיות, מה שמקשה על משקיעים לגבש תמונה ברורה.
הדוח בחן גם את אימוץ Blockworks Token Transparency Framework, מודל חשיפה סטנדרטי שהוצג ב־2025. רק 9% מהפרוטוקולים אימצו אותו, כאשר ההשתתפות מרוכזת בקרב קבוצה קטנה של פרויקטי פיננסים מבוזרים. לא נמצאו רשתות בלוקצ’יין מרכזיות מסוג שכבה 1 או שכבה 2 המשתמשות במסגרת.
ההלימה בין מחזיקי הטוקן נותרת לא אחידה. כ־38% מהפרוטוקולים מציעים צורה כלשהי של צבירת ערך, כגון שיתוף עמלות, רכישות חוזרות או תגמולי סטייקינג. הרוב, 62%, מספקים זכויות ממשל ללא תועלת כלכלית ישירה, מבנה נפוץ יותר בקרב רשתות בלוקצ’יין גדולות מאשר בפלטפורמות ממוקדות מסחר.
הבדלים בין מגזרים בולטים. פרוטוקולי מסחר בחוזים תמידיים נוטים יותר לחלוק הכנסות עם משתמשים, בעוד שרשתות שכבת בסיס נוטות לפגר בהצעת תמריצים פיננסיים הקשורים לבעלות על הטוקן.
למרות הליקויים הללו, תשתית הנתונים הבסיסית ברובה כבר קיימת. מרבית הפרוטוקולים מנוטרים במספר פלטפורמות אנליטיקה, כולל Token Terminal, Dune ו־Defillama, מה שמאפשר ניתוח פיננסי מפורט. הבעיה, כך מציע הדוח, אינה הזמינות אלא אופן ההצגה.
קונור קינג, מייסד Novora, הגיב ב־X ואמר: “פרוטוקולי הקריפטו אינם מסתירים את היסודות שלהם. הם נכשלים בהצגתם”, והוסיף כי “פרוטוקולים שישקיעו בכך כעת יהיו הראשונים שמקצים מוסדיים יוכלו לחתום עליהם (underwrite)”.
ככל שהעניין המוסדי בנכסים דיגיטליים גדל, היעדר חשיפה סטנדרטית עשוי להפוך לגורם מגביל. משקיעים שמורגלים בשווקים מסורתיים מצפים לעיתים לדיווח ברור על הכנסות, ממשל והסדרים חוזיים.
המחקר טוען כי שיפור התקשורת עם משקיעים עשוי להיות דרך בעלות נמוכה עבור פרוטוקולים למשוך הון. מי שישקיע בדיווח מובנה ובשקיפות עשוי להשיג יתרון ככל שהשוק מתבגר.
לעת עתה, מגזר הקריפטו מציג פרדוקס: סביבה עשירה בנתונים עם בהירות מוגבלת. עד שהפער הזה ייסגר, משקיעים רבים ימשיכו לנווט בשוק עם מידע חלקי.















