מאובטח באופן שונה: מייסד Bitlease נימה בני על מדוע שיעורי האש (Hashrate) בירידה אינם מהווים איום

אתגור הגירעון בתקציב האבטחה

המעבר של תעשיית כריית הביטקוין לעידן בוגר ומוסדי הצית “שינוי משטר” שמפרק מן היסוד מודלים מסורתיים של רווחיות. ככל שתגמולי הבלוק דועכים בהדרגה לקראת שנת 2140, התעשייה ניצבת בפני תפנית קיומית: הכורים חייבים להסתמך יותר ויותר על עמלות עסקה כדי לממן פעילות שבעבר סובסדה באמצעות מטבעות חדשים שנוצרו.

מציאות זו תוארה בדוח עדכני של Wintermute, שטוען שעידן “הצמיחה המואצת הממומנת” הסתיים. ככל שהביטקוין מתבגר לכדי נכס סיכון מאקרו, התנודתיות שלו הצטמצמה, ושברה את “מחזורי החצייה” בני ארבע השנים שבעבר הבטיחו זינוקים אקספוננציאליים במחיר. כדי לשרוד את שחיקת השוליים, כורים רבים בקנה מידה תעשייתי מגוונים את מקורות ההכנסה שלהם, מסבים ייעוד של תשתיות חשמל בצפיפות גבוהה לטובת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) ובינה מלאכותית (AI).

למרות לחצים אלה, חלק מהמומחים מתעקשים שהגירעון ב”תקציב האבטחה”—החשש שעמלות עסקה לבדן אינן יכולות לקיים את אבטחת הרשת—נבחן לעיתים דרך עדשה צרה שמתעלמת מציר הזמן הרב־עשורי של הביטקוין. כאשר סובסידיות משמעותיות צפויות להישאר למשך יותר מ‑40 שנים לאורך עוד 10 עד 15 חציות, נימה בני, מייסד Bitlease, טוען ש”להתייחס לרמות העמלות הנוכחיות כאל אינדיקציה למבנה ארוך טווח משקף אי־הבנה הן של ציר הזמן והן של דינמיקת השוק”.

בני סבור שהדיון על עתיד הרשת חושף פרדוקס עמוק: כורים רבים מביעים דאגה לגבי הכנסות עתידיות, ובו בזמן תומכים בתנועות אידיאולוגיות שמתנגדות למקרי שימוש שאינם מוניטריים לבלוקצ’יין.

“שוק העמלות הנוכחי של ביטקוין מדגים ביקוש לשטח בלוק מעבר לעסקאות תשלום”, אמר בני. “הביקוש הזה מדוכא באופן פעיל באמצעות מדיניות הריליי ולחץ חברתי לשמר את אידיאולוגיית ‘תשלומים בלבד’.”

לפי בני, העלייה של inscriptions ושל ordinals מוכיחה שלשטח הבלוק יש “ערך משמעותי מעבר לתשלומים”. הוא טוען שככל שהרשת עוברת ממודל ממומן־סובסידיה למודל ממומן־עמלות, היא נעשית “מאובטחת באופן שונה” ולא פחות מאובטחת. כאשר כורים שוליים ולא יעילים יוצאים מהשוק, התאמת הקושי של הרשת מבטיחה שהשחקנים שנותרו ילכדו אחוז גבוה יותר מהכנסות העמלות, תוך שמירה על סבילות לתקלות ביזנטיות ללא קשר לרמות ה‑hashrate המוחלטות.

אופטימיזציה גאוגרפית ושילוב ברשת החשמל

מייסד Bitlease טוען גם שעלויות אנרגיה עולות אינן צריכות להיתפס כאיום, אלא דווקא כראיה לחוסן של רשת הביטקוין נגד “לכידה שיפוטית”. מכיוון שהון ותפעול יכולים לעבור מקום באופן חופשי, אף אזור יחיד אינו יכול למונופול את התעשייה באמצעות מדיניות בלבד.

כדי להמחיש זאת, בני מדגיש את החלטת סין משנת 2021 לאסור בפועל על כריית ביטקוין. לפני האיסור, כורים סינים שלטו בחלק בלתי־פרופורציונלי מה‑hashrate העולמי. אך במקום לשתק את הרשת, האיסור הוביל להגירה המונית של כורים לשיפוטים נוחים יותר. בן־לילה, סין איבדה את דומיננטיותה כמוקד כריית הביטקוין.

בעיני בני, פרק זה מדגיש הבחנה מרכזית: בעוד שחלק מהכורים נשענים על הביקוש שלהם לחשמל כדי לנהל משא ומתן על עלויות אנרגיה נמוכות יותר, השורדים האמיתיים יהיו אלה המוכנים להסתגל ולעבור מקום בעת הצורך.

“הכורים ששורדים אינם אלה שמנהלים משא ומתן על תעריפים קמעונאיים טובים יותר”, אמר בני. “אלה כורים שעברו לאזורים שבהם שפע אנרגיה יוצר מבני עלות שמתחרים אינם יכולים לשחזר.”

בסופו של דבר, אופטימיזציה גאוגרפית זו מחזקת את הביזור, ומבטיחה שהעמוד השדרה של רשת הביטקוין יישאר מעוגן בפינות היעילות והמגוונות פוליטית ביותר של העולם.

שאלות נפוצות ❓

• מה גורם ל”שינוי המשטר” בכריית ביטקוין? המעבר לעבר עידן בוגר ומוסדי בכריית ביטקוין משנה מן היסוד את מודלי הרווחיות, כאשר כורים מעבירים את ההסתמכות מתגמולי הבלוק לעמלות העסקה.
• כיצד כורים בקנה מידה תעשייתי מסתגלים לשינויים הללו ברווחיות? כורים תעשייתיים רבים מגוונים את הכנסותיהם באמצעות הסבת תשתיות חשמל בצפיפות גבוהה למחשוב עתיר ביצועים (HPC) ולבינה מלאכותית (AI).
• מה טוען נימה בני לגבי הפרדוקס של תקציב האבטחה? בני מציע שהחששות לגבי הקיימות של עמלות העסקה אינם מביאים בחשבון את אופייה ארוך הטווח של דינמיקת השוק של הביטקוין, שכן סובסידיות משמעותיות צפויות להימשך עוד עשרות שנים.
• כיצד אופטימיזציה גאוגרפית מחזקת את רשת הביטקוין? ככל שכורים מסתגלים לעלויות אנרגיה באמצעות העברת פעילותם, רשת הביטקוין נעשית חסינה ומבוזרת יותר, ומבטיחה שתשגשג בשיפוטים מגוונים ויעילים.