חוקי הבנקאות של האיחוד האירופי מעניקים לחברות קריפטו יתרון על פני מתחרותיהן בארה"ב, כך עולה מניתוח

בכיר ב-Circle: בהירות רגולטורית עוזרת לאירופה לעקוף את ארה”ב בבנקים ידידותיים לקריפטו

לפי דיווחו של הנסן, הוא מדגיש את מאמצי האיחוד האירופי במשך 20 שנה לקדם חדשנות ותחרות באמצעות מסגרות משפטיות ברורות, המיטיבות עם טכנולוגיה פיננסית ומגזרי מטבע קריפטו. הנסן מייחס את הסביבה הבנקאית הידידותית לקריפטו באירופה ליוזמות הרגולטוריות ארוכות השנים של האיחוד האירופי. אלה כוללות את דירקטיבת הכסף האלקטרוני (EMD) שהוצגה בשנת 2000, ואת דירקטיבת שירותי התשלום (PSD) משנת 2007.

שתי המסגרות, הוא מסביר בדיווח, נועדו להבטיח תחרות הוגנת ולהימנע מעיכוב חדשנות טכנולוגית. לדוגמה, PSD2 מחייבת בנקים לספק גישה בלתי מפלה לחשבונות תשלום עבור ספקי שירותי תשלום שאינם בנקים (PSPs), דבר שמעודד חדשנות במגזר הפיננסי.

הסדרת התשלומים המיידיים (IPR) שהחלה לאחרונה וההצעה לקראת דירקטיבת שירותי התשלומים 3 (PSD3) מרחיבים את הגישה למערכות תשלום בבנקים מרכזיים עבור ספקי תשלום שאינם בנקים, כולל יוזמות להגנת כספי הצרכנים. הנסן מציין:

החל מהשנה הבאה, אני צופה שנראה מספר ספקי שירותי תשלום שאינם בנקים, כולל מנפיקי מטבע יציב, מתבצעים תשלומי SEPA ישירות דרך הבנק המרכזי שלהם.

במקום זאת, חברות קריפטו בארה”ב מתמודדות עם חוסר ודאות רגולטורית וגישה מוגבלת לבנקים, תרחיש שהנסן מתאר כחלק מ”מבצע צ’וקפוינט 2.0“. שלא כמו באיחוד האירופי, ארה”ב לא מחזיקה במסגרת פדרלית מאוחדת לשירותי תשלומים וקריפטו, מה שמשאיר את הרגולציה מפורקת בין המדינות. זה הוביל לפער שכן “אירופה מתפארת במספר הבנקים הידידותיים ביותר לקריפטו בעולם – 55 לעומת 23 בצפון אמריקה, לפי Coincub,” מוסיף הניתוח של הנסן.

הפרספקטיבה של הנסן מדגישה כיצד הגישה הרגולטורית המתואמת של האיחוד האירופי חיזקה את מגזרי הפינטק והקריפטו באזור, על ידי ספק הבנה חיונית ובסיס בנקאי. אף על פי שהנסן מכיר בסיכונים של עודף רגולציה, הוא מדגיש את הצלחת האיחוד האירופי ביצירת מדיניות המעודדת תחרות וחדשנות בשירותים פיננסיים. תחזית רגולטורית זו, מסכם הנסן, הופכת את אירופה למובילה עולמית בטיפוח סביבה תומכת לחברות קריפטו ופינטק.