סטארט-אפ Starcloud מתכנן להציב את לוויין כריית הביטקוין הראשון במסלול נמוך סביב כדור הארץ

כריית ביטקוין יוצאת לחלל כש-Starcloud מתכוננת לשיגור לוויין Starcloud-2

לפי דיווח של PCMag, חברת תשתיות טכנולוגיית חלל ובינה מלאכותית (AI) שבסיסה ברדמונד, Starcloud, מקדמת תוכניות להצבת מרכזי נתונים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מהלך שנועד לנצל אנרגיה סולארית רציפה ואת תכונות הקירור הטבעיות של החלל, ובמקביל גם לרמוז על האפשרות לכרות ביטקוין מעבר לאטמוספרה של כדור הארץ.

החברה הוכיחה לראשונה את הקונספט שלה בנובמבר 2025, כאשר שיגרה את Starcloud-1 על גבי טיל Falcon 9 של SpaceX. הלוויין הקטן, בגודל של מקרר, נשא חמישה מעבדי Nvidia H100 — ובכך סימן את הפעם הראשונה שבה GPUs ברמת מרכז נתונים פעלו במסלול.

במהלך אותה משימה, Starcloud אימנה בהצלחה מודל שפה גדול קטן בחלל והריצה אינפרנס מגרסה של Google Gemini. הבדיקה הראתה שעומסי עבודה חישוביים חזקים — שבאופן מסורתי מאוחסנים במתקנים יבשתיים עצומים — יכולים לפעול בריק של החלל.

כעת החברה מתכוננת ללוויין המשך גדול יותר. המנכ”ל פיליפ ג’ונסטון אמר כי Starcloud-2, שצפוי לשיגור מאוחר יותר ב-2026, יישא אשכול GPU גדול בהרבה לצד חומרת כריית ביטקוין ייעודית המכונה ASICs (מעגלים משולבים ייעודיים — Application-Specific Integrated Circuits).

“יש גם כריית ביטקוין… יהיו לנו כמה ASICs לכריית ביטקוין על החללית השנייה שתשוגר בהמשך השנה,” אמר ג’ונסטון במהלך הראיון ל-PCMag. “אנחנו חושבים שנהיה הראשונים לכרות מטבע בחלל.”

הקונספט נשען על שני יתרונות ייחודיים למסלול. לוויינים המוצבים במסלולים סינכרוניים לשמש יכולים לקבל כמעט אור שמש קבוע, מה שמבטל את מחזורי הלילה ואת רוב שיבושי מזג האוויר שמשפיעים על אנרגיה סולארית בכדור הארץ. במקביל, הריק של החלל פועל כ”שקע חום” עצום, ומאפשר לרדיאטורים לפלוט חום עודף ישירות לחלל ללא מערכות קירור עתירות מים.

Starcloud טוענת שתנאים אלה יכולים להפחית דרמטית את עלויות האנרגיה. החברה מעריכה שמרכזי נתונים במסלול יוכלו לפעול עם עלויות אנרגיה נמוכות בכ-10 פעמים בהשוואה למתקנים מסורתיים, תוך הפחתות דומות בפליטות הפחמן לאורך חיי המערכת.

כדי לתמוך בחזון הזה, הסטארטאפ הגיש מסמכים לוועדת התקשורת הפדרלית (FCC) בבקשה לאישור לקונסטלציה של עד 88,000 לוויינים המוקדשים לתשתיות מחשוב מסלוליות. ג’ונסטון התווה יעד ארוך טווח של בניית מרכז נתונים מסלולי בהספק 5 ג’יגוואט, הנתמך במערכי שמש ענקיים המשתרעים על פני כמה קילומטרים.

כריית ביטקוין מוצגת כמקרה מבחן מוקדם למודל האנרגיה. חומרת כרייה זולה בהרבה ממעבדי AI מתקדמים, ויכולה לייצר רווח מעודפי חשמל שמופקים ממערכי השמש המסלוליים.

מכונות כרייה מסוג ASIC עולות לעיתים מאות או כמה אלפי דולרים ליחידה, לעומת עשרות אלפים עבור GPUs מתקדמים ל-AI. מכיוון שהכרייה בעיקר ממירה חשמל לחישובים קריפטוגרפיים, זמינות של אנרגיה סולארית קבועה הופכת אותה להתאמה טבעית לייצור חשמל מחוץ לכדור הארץ.

הרעיון של כריית ביטקוין בחלל מסתובב כבר שנים, אך התוכנית של Starcloud מייצגת אחת מהפריסות הראשונות שנחשפו בפומבי של חומרה שמטרתה להוכיח את הקונספט. סטארטאפ נוסף, Intercosmic Energy, הציע מפת דרכים למערכות כרייה מסלוליות המונעות באנרגיה סולארית, אך טרם שיגר חומרה תפעולית.

ירידת עלויות השיגור מסייעת להחיות מחדש את העניין בקונספט. טילים מודרניים מפחיתים בהתמדה את העלות לכל קילוגרם של מטען שמועבר למסלול, מה שמאפשר בצורה מעשית יותר לפרוס חומרת מחשוב ומערכי שמש גדולים מעל כדור הארץ.

במקביל, השיפורים ביעילות חומרת הכרייה האטו בהשוואה לשנים קודמות. מחזור החלפה ארוך יותר פירושו ש-ASICs יכולים להישאר שימושיים לפרקי זמן ארוכים יותר, ובכך לשפר פוטנציאלית את הכלכליות של הפעלתם בחלל.

למרות ההתרגשות, הגישה ניצבת בפני מכשולים משמעותיים. חומרה לחלל חייבת לשרוד חשיפה לקרינה, תנודות טמפרטורה והתנגשויות אפשריות עם פסולת. אמינות לוויינים גם היא עדיין דאגה — לפי הדיווחים, אחד ה-GPUs של Starcloud-1 כשל לפני השיגור.

רגולטורים וקבוצות סביבתיות עוקבים גם הם מקרוב. קונסטלציות גדולות מעלות שאלות לגבי צפיפות במסלול והסיכון לאירועי פסולת מתגלגלים, המכונים לעיתים תסמונת קסלר.

גם בתוך מגזר הטכנולוגיה, חלק מהמשקיפים נשארים ספקנים לגבי היתכנות בטווח הקצר. מבקרים טוענים שתחזוקה של מערכות מחשוב עתירות ביצועים במסלול מציגה אתגרים לוגיסטיים שעשויים לגבור על יתרונות האנרגיה, לפחות בשנים הראשונות.

עם זאת, העניין במחשוב מסלולי מתפשט במהירות. חברות כולל SpaceX, Blue Origin ו-Axiom Space כבר התוו תוכניות הכוללות תשתיות מסלוליות שיכולות לתמוך בעומסי עבודה חישוביים.

תחזיות שוק מציעות ששירותי מרכזי נתונים מסלוליים יכולים לצמוח במהירות בעשור הקרוב, ולהגיע פוטנציאלית לעשרות מיליארדי דולרים ככל שייצור הלוויינים וטכנולוגיית השיגור יבשילו.

עבור Starcloud, כריית ביטקוין היא פחות יעד ויותר הדגמה. באמצעות הפעלת ASICs לצד חומרת AI, החברה מקווה להראות שאנרגיה סולארית קבועה במסלול יכולה לתמוך הן בעומסי עבודה מתפתחים של AI והן בפעולות קריפטו עתירות אנרגיה.

אם משימת Starcloud-2 תצליח בהמשך השנה, הביטקוין הראשון שייכרה בחלל עשוי להגיע מוקדם מכפי שרבים ציפו — ולסמן אבן דרך נוספת בצומת המתרחב בין טכנולוגיית חלל לתשתית דיגיטלית.

שאלות נפוצות 🛰️

• מהי Starcloud?
  Starcloud היא סטארטאפ שמבוסס בוושינגטון ומפתח מרכזי נתונים במסלול נמוך סביב כדור הארץ המונעים באנרגיה סולארית.
• האם כריית ביטקוין באמת מתרחשת בחלל?
  Starcloud אומרת שלוויין Starcloud-2 שלה, שישוגר ב-2026, יישא חומרת ASIC שנועדה לכרות ביטקוין.
• למה לכרות ביטקוין בחלל?
  אנרגיה סולארית קבועה וקירור באמצעות ריק עשויים להפוך מחשוב מסלולי לזול בהרבה וליעיל יותר אנרגטית.
• מתי יכול הביטקוין הראשון להיכרות במסלול?
  אם משימת Starcloud-2 תצליח, הביטקוין הראשון שייכרה בחלל עשוי להתרחש כבר בסוף 2026.