שוקי האג"ח נבדקים בלחץ מערכתי כאשר התשואות הארוכות מזנקות ברחבי העולם

משקיעים נפטרים מאגרות חוב ארוכות טווח כאשר סיכוני אשראי מתפשטים

השבוע, תשואות האג”ח האמריקאיות התקרבו לספים קריטיים: אג”ח ל-30 שנה חצתה בבריף את ה-5% לראשונה מזה 16 שנה, בעקבות החלטת חברת Moody’s להוריד את דירוג האשראי של אמריקה ל-Aa1, מה שהגביר את חוסר הוודאות על היציבות הפיסקלית. תשואת ה-10 שנים עמדה על 4.483%, בעוד שההערות לטווח קצר משכו עניין מתון, מה שמצביע על מגמות זהירות מצד המשקיעים.

בעוד אנליסטים שללו אזעקות נזילות לטווח הקצר, הם התריעו כי ההורדה מגלה חוסר אמון הולך וגובר ביכולתם של מקבלי ההחלטות להתמודד עם חובות גוברים. התנועות של Moody’s היו במקביל לחתך של S&P ב-2011 ולתיקון של Fitch ב-2023, בהתייחס לעמדתה כ”משחק פוליטי” וגירעונות מתגברים. בשיחה עם CNBC, Vishnu Varathan מ-Mizuho Securities סימן את השינוי “דחוף אך חסר משמעות” לשווקים הנוכחיים.

עדיין, הדהודים מאוקטובר 2023—כאשר תשואת 10 שנים עברה את רף ה-5% לפני ירידה ממושכת בהון—מצפות לסוחרים טלטלה. יתרה מזאת, הפערים הגלובליים התרחבו: תשואת האג”ח לממשל ל-40 שנה של יפן הגיעה לשיאה מאז 2007, כאשר פקידים השוו את העומסים הפיסקליים ל”יוון ב-2011.” תשואות לטווח ארוך באירופה עלו גם הן, מה שמדגיש את המתחים המערכתיים.

כפי שדווח, ההון עובר לאגרות חוב של 3 עד 6 חודשים, תוך הימנעות מאגרות חוב ארוכות יותר לרגל ציפיות לריסון מוניטרי מתמשך. הרגולטורים גם פרסמו מאגרי נזילות והתאמות בנקאיות לכסות חשיפה לאורך הזמן, ועם זאת הספקות נמשכים. מה שנקרא נכסים חסרי סיכון כעת נושאים חבויות נסתרות, מה שמגביר את התיאבון לזהב, ביטקוין (BTC) ומניות נבחרות. המראה ההגנתי של תיק 60/40 הקלאסי הופכת להיות מעורפלת ככל שהקצאות של אי ודאות ריבונית חודרות להחזקות ליבה.

סקפטיים טוענים כי פתרונות פיסקליים נותרים חמקמקים ללא תמיכה יוצאת דופן מצד הבנקים המרכזיים. העלייה המהירה בתשואה של אפריל—שהוצתה על ידי סכסוכי סחר—דרשה היפוך עלולים ליצב עצבים, חושפת את האקונומיה של הכלכלה בפירוק עדין. עם האמון בנסיבות ריבוניות מתרופף, השווקים מתמקדים יותר ויותר בכלים הנתפסים מחוץ למערכת.

כאשר התשואה ל-10 שנים נבדקת בטווח ה-4.5%, מומלץ לעמוד על חוזה הגנתי. האגרות כעת משדרות מסר בולט: התוהו ובוהו הזה משקף לא כאוס ארעי אלא שינוי מהותי במודלים של צמיחה מבוססי חוב. דילמה מורכבת יותר נובעת מעידן הקורונה, כאשר הטיטנים הבנקאיים האמריקאיים אגירתו חוב לטווח ארוך—הימור שמרקד אותם כעת עם פסדים נייריים עצומים.

אם שיעורי הריבית ימשיכו לעלות, המוסדות הללו עלולים להיתפס במצב תקציבי חונק, למעט הצלה פוטנציאלית שתנועל על ידי הפדרל ריזרב.