פיטר שיף מזהיר מיחסים 'פרזיטיים' המאיימים על ערך הדולר ומעבר כלכלי כואב

בפוסט חברתי עדכני, הכלכלן פיטר שיף מבקר את האופן בו משטר טראמפ מאפיין את ארה”ב כ”הלקוח הטוב ביותר בעולם”, וטוען כי פרספקטיבה זו מציגה בצורה לא נכונה את מערכת היחסים הכלכלית הגלובלית. שיף מציין כי בעוד שהדרישה אינה מוגבלת, המשאבים לסיפוק אותה דרישה הם נדירים, ומדגיש כי ההיצע, ולא הדרישה, הוא הגורם המגביל בכלכלה. הוא טוען כי הכלכלה האמריקאית נשענת על מדינות זרות לייצר מוצרים, בעוד שארה”ב מפצה בעזרת דולרים במקום ייצוא מוחשי. הוא מזהיר כי ההסתמכות על “יחס טפילי” זה עלולה להוביל לקריסת ערך הדולר בשל גידול בגירעונות הסחר, ובסופו של דבר תסתכם במעבר כואב לאמריקאים מכלכלה מבוססת צריכה לכלכלה המתמקדת בחיסכון וייצור. שיף מסכם כי מכסים עשויים לשמש כהערת השכמה נחוצה ליצרנים זרים, ומדגישים את טבעה הבלתי בר-קיימא של המודל הכלכלי הנוכחי של אמריקה.