מחירי הכסף ירדו ביותר מ-3% השבוע ל-$37.20 לאונקיה על רקע טענות מתמשכות בקרב משקיעים שהשוק מופעל על ידי מסחר מאסיבי בנייר ב-COMEX.
נייר מול פיזי: הירידה של הכסף מדגישה חששות מחוסר איזון בשוק

השוריים של הכסף רואים מניפולציה בירידת המחיר
הכסף התחיל את השבוע ב-$36.98 ל-$37.20 לאונקיה, ונפל ביותר מ-3% בשבעה ימים. ההחלקה הזו הציתה מחדש דיבורים בקרב חובבי הכסף שמאמינים שהמחירים נשלטים על ידי יד כבדה של “נייר כסף” שמשפיעה על שוק החוזים העתידיים של COMEX. התאוריה אינה חדשה—היא מתגלגלת מסביב כבר שנים על שנים—ועד היום, לא הצליחו לאמת הוכחות מוצקות לכל כיוון.
התומכים של התאוריה טוענים שהלחץ נובע מחוסר איזון בסיסי בשוק. הם מציינים נתונים שמראים כי היקף החוזים לכסף בנייר המסחר משחקנים כמו COMEX עולה רבות על ייצור המכרה העולמי השנתי, לעתים ביחסים המוצהרים כ-350:1 או יותר. המשמעות היא שמאות של אונקיות נייר נסחרות על כל אונקיה פיזית שנכרתת בשנה.
“שוק הכסף נסחר אתמול ב-369 מיליון אונקיות נייר כדי להוביל להורדת המחיר,” טען החשבון X בשם The Dude. “ל-COMEX היו 918 מסירות ול-LBMA היו 950. למה המחיר יורד אם זה אחד מימי המסירה הגדולים. הכסף נשלט באופן מלא על ידי אופציות ונגזרים.”

מרכזית לתאוריה הוא תפקידם של מוסדות פיננסיים גדולים, שנקראים לעיתים “בנקים של מטילים.” המבקרים טוענים שהבנקים האלה מחזיקים פוזיציות שורט משמעותיות בחוזים עתידיים לכסף, לפעמים ללא גיבוי ממתכת פיזית (“שורטים ערומים”). הם טוענים שאלו מוכרים אסטרטגית כמויות גדולות של חוזים על נייר, במיוחד בתקופות של נזילות שוק נמוכה.
תבניות מסוימות מופנות לעיתים קרובות כהוכחה. אלה כוללות ירידות מחירים פתאומיות וחדות – הנקראות “מכות” או “דחיפות” – שלעיתים קרובות מתרחשות בסביבת פתיחת השוק בניו יורק. המבקרים טוענים שתנועות אלו הן בעלות סבירות נמוכה סטטיסטית ללא לחץ מכירה מתואם, ומשמשות למניעת שבירת רמות התנגדות מפתח מצד הכסף.

התומכים מצביעים על תקדימים היסטוריים. הם מציינים בנקים משמעותיים שנקנסו בסכומים גדולים על פרקטיקות מניפולטיביות בשווקים למתכות יקרות, כולל ספופינג (פקודות שווא) והונאה בחוזי עתידיים על זהב וכסף. ממצאים נוספים כוללים תבניות עקביות שבהן מחירי הכסף עולים במהלך שעות המסחר באסיה ובאירופה, אך יורדים במהלך מושב ניו יורק הדומיננטי. אנליסטים כמו Ronan Manly חלקו גרפים שמתיימרים להציג את הדינמיקה הדיכויים הזה בעשורים האחרונים.
המניעים למען הדיכוי המיוחס, לפי התאוריות הללו, הם רבגוניים. דאגה מרכזית היא הגנת מטבעות הפיאט, כמו הדולר האמריקאי. תפקידה ההיסטורי של הכסף כמתכת כספית משמעו שפריצה משמעותית במחירים עשויה להתפרש כחלשו אמון במטבעות הנייר. שמירה על מחירי הכסף הנמוכים נחשבת כמחזקת את האמון הזה.
טענות נגד וממצאים רגולטוריים מאתגרים את הנרטיב הזה. נציבות המסחר בחוזים עתידיים על סחורות של ארצות הברית (CFTC) קיימה חקירות בשוק הכסף ב-2008 וב-2013, ומסכמת בכל פעם שלא מצאה “שום ראיה” למניפולציה. קבוצות בתעשייה כמו CPM Group דוחות את התאוריות, מתייחסות לדפוסי המחיר שנצפו כפעולות גידור רגילות ומחזורי ביקוש תעשייתיים.
במקביל, חששות לגבי המלאי הפיזי של ה-COMEX נמשכים. נתונים מראים ירידה משמעותית במלאי הכסף של COMEX, במיוחד בקטגוריית ה”נצמד” הזמינה למסירה, שנפלה בחדות מרמות ראשית 2021. השוק גם חווה לעיתים קרובות גרעונות שנתי באספקה במשך שנים.
מבנה ה-COMEX עצמו מזין את החששות הללו. היא פועלת עם מערכת שדומה למאגר חלקי שבה טענות על נייר עולות רבות על המתכת הזמינה למסירה. אנליסטים מזהירים כי דרישה מתמשכת וגבוהה למסירה פיזית יכולה תאורטית להעמיס או אפילו ללסוג את מלאי הכסף הנרשם הזמין, ולגרום להפרעה בשוק.
למרות שהוכחה מוחלטת של מניפולציה שיטתית ומתמשכת נותרת שנויה במחלוקת, השילוב של עבר בנקים עמדנים, דפוסי מסחר ניתנים לתגובה, מלאי גלוי יורד, וממדי מסחר בנייר מאפשרים ביסוס עובדתי מדוע חלק מהמשקיעים רואים את התאוריות כהגיוניות. הדיון מתעצם עם כל תנועה משמעותית במחיר, כמו הירידה האחרונה של השבוע הזה.













