מחקר של הבית הלבן מגלה שאיסור על תשואות מטבעות יציבים כמעט לא משפיע על היקף ההלוואות למרות המיקוד המדיניותי

תובנות מרכזיות:

• ניתוח של הבית הלבן מצא שאיסור על תשואות בסטייבלקוינים מעלה את היקף ההלוואות רק ב-0.02%, מה שמצביע על השפעה מוגבלת בעולם האמיתי.
• הניתוח מראה שרק כ-12% מהרזרבות עלולות להיות מוגבלות תחת טיפול של רזרבה מלאה, מה שמצמצם את השפעתן על ההלוואות.
• המועצה ליועצים כלכליים מצאה שרווחי הרווחה מאיסור תשואה דורשים הנחות לא סבירות כדי להפוך לחיוביים.

ניתוח הבית הלבן מאתגר חששות מפני יציאת פיקדונות לבנקים בעקבות סטייבלקוינים

דוח כלכלי של הבית הלבן מעצב מחדש את האופן שבו קובעי מדיניות מעריכים רגולציה על סטייבלקוינים ואת השפעתה על נזילות הבנקים. המועצה ליועצים כלכליים, חלק מהמשרד המבצעי של הנשיא, פרסמה בשבוע שעבר ניתוח שבחן את חוק GENIUS והצעות קשורות. הדוח מעריך האם איסור על תשואה בסטייבלקוינים מגן באופן משמעותי על אשראי בנקאי או משנה את תיווך השירותים הפיננסיים ברחבי השווקים בארה”ב.

הניתוח מתייחס ישירות לכוונת המחוקק מאחורי חוק GENIUS וגם מאחורי חוק CLARITY המוצע. הדוח מסביר שקובעי מדיניות שואפים לרסן תשואה בסטייבלקוינים כדי למנוע יציאת פיקדונות מבנקים. הוא מציין שאמצעים כאלה נובעים מחשש שתשואות תחרותיות עלולות להחליש את בסיסי המימון המסורתיים. מסגור זה יוצר את הבסיס לבחינה האם חששות אלה מתממשים בפועל.

המחקר מוצא שרזרבות סטייבלקוינים ברובן מסתובבות בחזרה לתוך המערכת הבנקאית במקום לצאת ממנה, ובכך שומרות על ערוצי האשראי. כאשר משתמשים ממירים פיקדונות לסטייבלקוינים, המנפיקים בדרך כלל מקצים את הכספים לאג”ח ממשלתיות קצרות-טווח, אשר לאחר מכן נכנסות מחדש לבנקים באמצעות פיקדונות של דילרים. מיחזור זה שומר על פיקדונות מצרפיים יציבים במידה רבה, גם כאשר ההרכב משתנה בין מוסדות. הדוח קובע:

“המודל שלנו מראה שהחשש הזה קטן מבחינה כמותית. רוב רזרבות הסטייבלקוינים ממוחזרות דרך המערכת הבנקאית כפיקדונות רגילים.”

הדוח הבהיר עוד כי רק 12% מרזרבות הסטייבלקוינים מוחזקות בפיקדונות בנקאיים שעלולים להיות כפופים לטיפול של רזרבה מלאה, כלומר כספים אלה עשויים להיות מוגבלים בתמיכה בהלוואות אם בנקים יחילו דרישת רזרבה של 100%. נתון זה מייצג את החלק היחיד מההון של הסטייבלקוינים שמוסר בפועל ממכפיל האשראי. יתרת כ-88% מוקצית בעיקר לשטרי אוצר ונכסים נזילים דומים, אשר, כפי שמסביר הדוח, חוזרים למערכת הבנקאית באמצעות פיקדונות של דילרים וזרימות נלוות.

כתוצאה מכך, מרבית כספי הסטייבלקוינים ממשיכים להסתובב בתוך הבנקים, מה שמגביל כל ירידה ישירה ביכולת מתן ההלוואות. אפילו לגבי החלק שיכול להיכנס מחדש למערכת, הדוח מציין שבנקים סופגים חלק מהיכולת הנוספת לתוך כריות נזילות במקום להעמיד הלוואות חדשות, מה שמפחית עוד יותר את השפעת ההלוואות נטו.

הנחות מידול קיצוניות מחלישות את הטיעון להגבלות תשואה

הדוח קבע: “בכיול הבסיסי, ביטול תשואה בסטייבלקוינים מגדיל את ההלוואות הבנקאיות ב-2.1 מיליארד דולר, המהווים עלייה נטו של 0.02% מסך כל ההלוואות.” המועצה ליועצים כלכליים, המייעצת ישירות לבית הלבן, הפיקה את הממצאים, ובכך מחזקת את הרלוונטיות המדינית של הניתוח. הניתוח הוסיף: “כדי לייצר השפעות אשראי במאות מיליארדים יש צורך להניח בו-זמנית שחלקם של הסטייבלקוינים ישתשלש פי שישה, שכל הרזרבות יעברו לפיקדונות מופרדים, ושפדרל ריזרב ינטוש את מסגרת הרזרבות השופעות שלו.” ממצאים אלה מדגישים שרק תנאים לא מציאותיים במיוחד ייצרו הרחבה משמעותית של האשראי.

הדוח סיכם:

“נדרשות הנחות לא סבירות באופן דומה כדי שהשפעת הרווחה של איסור תשואה תהפוך לחיובית.”

הממצאים מצביעים על כך שהעלייה המדומה בהיקף ההלוואות נותרת מוגבלת בתנאי בסיס, בעוד שההשפעות על תשואות הצרכנים משתנות בהתאם למבנה השוק ולעיצוב המדיניות. בהתחשב בזיקה של המועצה ליועצים כלכליים לבית הלבן, הממצאים עשויים להשפיע על הדיונים המתמשכים סביב רגולציה על סטייבלקוינים והשפעות על המערכת הבנקאית.