קריסה גולמית: ברנט יורד ל-65 דולר כאשר פרמיית הסיכון הגיאופוליטית מתאדה

הפשרה גיאופוליטית גורמת למכירה חדה של נפט גולמי

מחירי הנפט ירדו ביותר מ-4% ביום שני, 2 בפברואר, לאחר הפשרה נראית לעין במתחים בין ארה”ב לאיראן, בעקבות טענתו של דונלד טראמפ שטהרן מנהלת “שיחות רציניות” עם וושינגטון. דולר חזק יותר, המונע ממינויו של קווין וורש כיו”ר הבא של הפדרל ריזרב האמריקאי, הוסיף לחץ נוסף על הנפט הגולמי.

לפי דיווח של רויטרס, בשעה 6:13 לפי זמן מזרח, החוזים על ברנט לירדו ב-3.34 דולר, או 4.8%, ל-65.98 דולר לחבית, בעוד וסט טקסס אינטרמידייט (WTI) האמריקאי ירד ב-3.37 דולר, או 5.2%, ל-61.84 דולר. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שברנט ו-WTI רשמו את הרווחים החודשיים החזקים ביותר שלהם מאז 2022 בינואר – 16% ו-13% בהתאמה – בשל חששות מעימות צבאי עם איראן.

אנליסט UBS ג’ובאני סטאונובו ציין שהפחתת המתחים במזרח התיכון והפחתת הפרעות בהספקה בארה”ב ובקזחסטן כבשו מחירים. דברי נשיא ארה”ב בשבת הגיעו בעקבות הערות של בכיר הביטחון העליון של טהרן עלי לריג’ני, שאישר שמשא ומתן מתארגן.

איומים מתמשכים להתערבות ארה”ב תמכו במחירי הנפט לאורך ינואר, אך אנליסטים אמרו שהנכונות הזמנית לנהל מו”מ מחקה הרבה מהפרמיה הגיאופוליטית. “החולשה בנפט הבוקר היא השילוב של היעלמות סיכונים גיאופוליטיים והתחזקות הדולר,” הסביר אנליסט PVM טמאס ורגה.

המכירה תקפה גם סחורות נוספות, כאשר זהב וכסף ספגו הפסדים חדים, חלקית עקב כוח מהדולר. “התחזקות מחודשת של הדולר האמריקאי גורמת לנפט הנקוב בדולרים להיות יקר יותר עבור קונים לא אמריקאים, מה שמכביד עוד על מחירים,” אמרה פריאנקה סצ’דבה של פיליפ נובה.

קרא גם: רכישת נפט גולמי ורנטואלי של סיטגו מסמנת מפנה במדיניות האמריקאית

אנליסטים גם הזהירו שחששות מהצפת יתר חוזרות על עצמן. OPEC+ אישרה בסוף השבוע שהיא תשמור על תפוקה ללא שינוי במרץ, שומרת על הקפאה בתוכניות להגדלות דרך הרבעון הראשון של 2026 עקב ביקוש עונתי חלש יותר. חברת המאקרו-בינלאומית Capital Economics ציינה שבעוד שסיכונים גאופוליטיים תמכו במחירים, השוק הבסיסי נותר דובי. “הדוגמה ההיסטורית של מלחמת 12 הימים בשנה שעברה בין ישראל לאיראן ושוק נפט מסופק היטב ימשיכו ללחוץ על מחירי הנפט הגולמי ברנט עד סוף 2026,” אמרה החברה.

עלייה מתמשכת במחירי הנפט לכיוון 70 דולר לחבית נראית כמי שמחמירה את הגירעונות המסחריים לכלכלות היבואניות נטו הגדולות, בעיקר הודו, יפן והאיחוד האירופי. מעבר ללחץ מאזן המסחר המיידי, עליית עלויות האנרגיה לעיתים קרובות גורמת לפיחות במטבעות המקומיים לעומת הדולר, למעשה “מייבאת” אינפלציה נוספת.

גל האינפלציה הזה מציב איום כפול: הוא מכריח בנקים מרכזיים לאמץ עמדות מוניטריות ניציות – פוטנציאלית מעלה את שיעורי הריבית – מה שיכול להאט את הצריכה ולחנוק את הצמיחה הכלכלית.

שאלות נפוצות 💡

• מדוע מחירי הנפט ירדו ביותר מ-4%? ההפחתה במתחים בין ארה”ב ואיראן ודולר חזק יותר לחצו על הנפט הגולמי.
• כמה ירדו ברנט ו-WTI? ברנט צנח ל-65.98 דולר ו-WTI ל-61.84 דולר לחבית.
• איזה תפקיד שיחק OPEC+? OPEC+ שמרה על תפוקה ללא שינוי, מה שמחזק חששות מהצפת יתר.
• איך נפט ב-70 דולר עלול להשפיע על כלכלות? זה מחמיר את הגירעונות המסחריים, מחליש מטבעות ומלבה אינפלציה.