כלכלן אומר שהגרעון המסחרי בין ארה"ב לסין משקף תחרותיות חלשה, לא טקטיקות של BRICS

הגירעון המסחרי בין ארה”ב לסין מושך תשומת לב ליחסי BRICS ולסיכוני שרשרת האספקה

דאגות גוברות סביב הגירעון המסחרי של ארה”ב עם סין עוררו מחדש את הדיון האם הבעיה נובעת מבעיות חיצוניות או מתוך הכלכלה המקומית. כלכלנים ומנהיגים גלובליים מציעים נקודות מבט שונות באופן חד, כאשר יש שמייחסים את חוסר האיזון לחלשים מבניים בתוך ארצות הברית ולא לטקטיקות אגרסיביות מצד שותפים זרים. הדיון הועצם עוד יותר בעקבות הביקורת על מדיניות הסחר של חברי BRICS.

בוריס קופייקין, הכלכלן הראשי במכון סטוליפין לצמיחה כלכלית, ציין בראיון ל”טאס” ב-9 בספטמבר שהגירעון משקף בעיות עמוקות יותר בבית ולא פעולות מדיניות של שותפי סחר. הוא טען:

הגירעון המסחרי הגדול של ארה”ב עם סין ועם עוד מספר מדינות והגידול בחוב הלאומי הם תוצאה של ירידת התחרותיות של מספר מגזרים בכלכלה האמריקאית, ולא המדיניות של מדינות אחרות.

הערותיו הגיעו בתגובה לפטר נבארו, יועץ בכיר לנשיא ארה”ב, שאמר ל”Real America’s Voice”, “כאשר הם מוכרים לארה”ב, היצוא שלהם כמו ערפדים שמוצצים את דמנו עם פרקטיקות המסחר הלא הוגנות שלהם.” הוא התייחס לחברי BRICS, אותם אמר כי “שונאים זה את זה היסטורית והורגים זה את זה,” וצפה שהקבוצה לא תשרוד ללא סחר עם ארה”ב. קופייקין הגיב כי ארה”ב תלויה במידה רבה בייבוא מסין, הודו וברזיל, ממש כמו שמדינות אלה רואות בדרישה אמריקאית כקריטית.

הכלכלן הצביע על סיום מוקדם של מלחמת הסחר בין ארה”ב לסין כעדות לכך שהסתמכות הדדית הופכת את ההינתקות המלאה לבלתי מעשית.

במהלך פסגת BRICS וירטואלית יום קודם לכן, נשיא סין שי ג׳ינפינג אמר שמכסי מגן חד צדדיים ומחלוקות מסחר שמונהגות על ידי מספר מדינות מערערים את כלכלת העולם. הפסגה התמקדה בסביבה הכלכלית והמסחרית הבינלאומית, במיוחד במדיניות הסחר והמכס של ארה”ב. המנהיגים דנו גם ברב-צדדיות, שיתוף פעולה כלכלי וממשל גלובלי. שי קרא לחברי BRICS לקדם פתיחות, להגן על הרב-צדדיות ולשמור על חוקי המסחר העולמי. בעוד שמבקרים בוושינגטון טוענים שהבלוק מנצל את השווקים האמריקאיים, חלק מהכלכלנים והמנהיגים מזהירים כי נסיגה מהסחר הגלובלי יכולה להחליש את שרשראות האספקה של ארה”ב, להגביל את גישה של צרכנים ולפגוע בצמיחה ארוכת טווח.