איראן דוחה הפסקת אש ל-45 ימים בעוד טראמפ חוזר על דרישתו להשתלט על הנפט ולפתוח את המיצר

עיקרי הדברים:

• טראמפ אמר באירוע גלגול ביצי הפסחא בבית הלבן ב-6 באפריל כי השתלטות על הנפט של איראן היא התוצאה המועדפת עליו של העימות.
• איראן דחתה הפסקת אש בת 48 שעות הנתמכת על ידי ארה”ב ב-3 באפריל 2026, וכינתה את ההצעות האמריקאיות “בלתי הגיוניות”.
• הדדליין של טראמפ ל-8 באפריל מאיים בתקיפות על תחנות כוח איראניות, גשרים ובארות נפט אם מצר הורמוז יישאר סגור.

טראמפ על איראן: “קחו את הנפט” כאשר המו”מ קורס לפני מועד החיתוך של 8 באפריל

בנאום באירוע גלגול ביצי הפסחא בבית הלבן ב-6 באפריל 2026, טראמפ אמר בפשטות: “אם הייתה לי הבחירה, מה הייתי רוצה לעשות? לקחת את הנפט, כי הוא שם כדי לקחת. אין שום דבר שהם יכולים לעשות בקשר לזה.” הוא הודה שרבים מהאמריקאים רוצים שארה”ב תנצח ותיסוג, אך אמר שהעדפתו האישית היא להחזיק בנפט ולייצר הכנסות למדינה.

הדברים מגיעים לאחר ראיון ל-Financial Times מסוף מרץ שבו טראמפ אמר כי “הדבר האהוב עליו הוא לקחת את הנפט באיראן” והעלה את האפשרות להשתלט על האי חארג, המתקן שמטפל בכ-90 אחוז מיצוא הנפט הגולמי של איראן. “אולי ניקח את האי חארג, אולי לא,” אמר טראמפ. “יש לנו הרבה אפשרויות.”

ב-3 באפריל פרסם טראמפ ב-Truth Social, וכתב: “עם קצת יותר זמן, נוכל בקלות לפתוח את מצר הורמוז, לקחת את הנפט, ולעשות הון,” והוסיף פוסט המשך שבו נכתב: “לשמור את הנפט, מישהו?”

המלחמה החלה בסביבות 28 בפברואר 2026, כאשר ארצות הברית וישראל יצאו לתקיפות אוויר מתואמות שכוונו לתוכנית הגרעין של איראן, לתשתיות הטילים הבליסטיים ולפיקוד הצבאי. איראן הגיבה בחסימת מצר הורמוז, צוואר בקבוק שמעביר ככחמישית מאספקת הנפט העולמית, מה שהקפיץ בחדות את מחירי האנרגיה בעולם.

כעת, בשבוע השישי, המלחמה גרמה לאבדות צבאיות משמעותיות לשני הצדדים. הערכות מודיעין אמריקאיות מצביעות על כך שאיראן שומרת על כמחצית ממשגרי הטילים שלה ועל מלאי משמעותי של רחפני קמיקזה. המצר נותר סגור.

טראמפ פרסם את האולטימטום האחרון שלו בפוסט של יום ראשון של חג הפסחא ב-Truth Social, שכלל קללה, והזהיר מפני תקיפות על תחנות כוח איראניות, גשרים, בארות נפט ותשתיות נוספות עד יום שלישי, 8 באפריל, אם טהראן לא תיענה לדרישות ארה”ב לפתוח מחדש את נתיב המים.

איראן דחתה עד כה כל הצעת הפסקת אש. המדינה דחתה הצעת שביתת נשק בת 48 שעות שהועברה באמצעות צד שלישי לא מזוהה, ככל הנראה בתיווך פקיסטני. סוכנות הידיעות פארס אישרה את הדחייה, כאשר גורמים רשמיים אמרו כי שיחות אינן יכולות להתקיים “תחת איום”.

טהראן גם דחתה מסגרת אמריקאית בת 15 נקודות שכללה הקלות בסנקציות בתמורה לפיקוח גרעיני, הגבלות על טילים ופתיחת המצר. הצעת הפסקת אש נפרדת ל-45 ימים בתיווך מצרים, פקיסטן וטורקיה נדחתה באופן דומה. דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בגאאי כינה את ההצעות האמריקאיות “בלתי הגיוניות”.

דרישות הנגד של איראן כוללות נסיגה מלאה של ארה”ב מבסיסים צבאיים אזוריים ופיצוי כספי על נזקים לתשתיות אזרחיות, כולל בתי ספר ובתי חולים. גורמים רשמיים אמרו כי איראן תסיים את הלחימה “כאשר תחליט לעשות זאת וכאשר יתקיימו התנאים שלה.”

לפי המשפט הבינלאומי, השתלטות על משאבי טבע של אומה אחרת מסווגת באופן רחב כביזה בלתי חוקית לפי דוקטרינת האו”ם של ריבונות קבועה על משאבי טבע, שנקבעה בשנת 1962. מבקרים טוענים שכל ניסיון להחזיק בשדות הנפט של איראן ידרוש נוכחות קרקעית אמריקאית ממושכת, יסתכן בהסלמה אזורית רחבה יותר וירחיק בעלי ברית מרכזיים.

טראמפ זכה להשוואות לפעולות מוקדמות יותר בשנת 2026 בוונצואלה, שבהן ארה”ב קיבלה שליטה אפקטיבית על תשתיות נפט לאחר הדחתו של ניקולאס מדורו, תוך הצגת תפיסת משאבים כמודל כלכלי בר-קיימא לאחר מלחמה.

ערוצי הדיפלומטיה נותרו פתוחים באמצעות מתווכים אזוריים, אך נראה ששני הצדדים רחוקים מהסכמה. טראמפ האריך חלק מהמועדים תוך שמירה על לחץ, והאולטימטום שלו ליום שלישי עומד בעינו נכון למועד פרסום זה.