בית המשפט העליון בהודו הצית סערה רגולטורית, מותח ביקורת על מסחר בביטקוין כהוואלה מעודן ומאשים את ממשלת המדינה בעיכובים שמותירים את שוק הקריפטו במצב חוקי מעורפל.
המשפט העליון של הודו מותח ביקורת על היעדר רגולציה בתחום הקריפטו, ומקשר את ביטקוין למערכת 'חוואלה'
נכתב ע"י
שתף
בית המשפט העליון בהודו מכנה את הביטקוין הוואלה מעודן, מגנה היעדר תקנים רגולטוריים
בית המשפט העליון בהודו השווה את המסחר בביטקוין ל”דרך מעודנת לעסקים בהוואלה” ביום שני, תוך שהוא מביע תסכול מאי-העיגון של תקנות מוסדרות בידי ממשלת המדינה במרכז, כך דווח ב-PTI. ההערה באה במהלך דיון במשפט שחרור בערבות של שיילש בבולל בהאט, אשר ניצב בפני תביעה הקשורה לעסקאות בביטקוין. השופטים סוריה קאנט ו-N קוטיסוור סינג הדגישו כי היעדר בהירות רגולטורית מציב סיכונים משמעותיים, ואמרו:
המסחר בביטקוין נראה כצורה מתוחכמת של הוואלה. בהיעדר רגולציה, הוא מעורר דאגות רציניות.
עורך הדין בכיר מקול רוהאטגי, שייצג את בהאט, טען כי המסחר במטבעות קריפטוגרפיים אינו בלתי חוקי לפי חוקי הודו הנוכחיים. הוא הפנה להחלטה של בית המשפט העליון מ-2020 שביטלה הנחיה של הבנק המרכזי ההודי (RBI) שאסרה על בנקים לספק שירותים הקשורים לקריפטו. רוהאטגי טען כי העסקאות של הלקוח שלו לא חרגו מהקווים של כל עבירה חוקית. למרות זאת, בית המשפט הדגיש את אי-התגובה התקינה של הממשלה בהכנת מסגרת רגולטורית מקיפה. הוועדה ביקרה את העיכוב כמסייע להתערפלות חוקית ולניצול אפשרי בתוך האקוסיסטמה של הנכסים הדיגיטליים.
בית המשפט העליון הנחה את ממשלת גוג’ראט ואת מנהלת האכיפה (ED) להשיב בתוך 10 ימים ותזמן את הדיון הבא ל-19 במאי. הנושא מחזיר לעיון הוראה מ-2022 שבה ביקש בית המשפט מהממשלה ההודית להבהיר את המעמד החוקי של מסחר בקריפטו. מאז, למרות הצעות וייעוצים שהתקיימו, לא הועבר חקיקה. בעוד שהדאגות על ניצול לרעה נמשכות, קולות בתוך תעשיית הקריפטו ממשיכים לדחוף לתקנים רגולטוריים שקופים במקום לאיסורים. תומכי התעשייה טוענים כי בהירות במדיניות חיונית לשחרור חדשנות תוך שמירה על פיקוח פיננסי.
למרות שבהודו אין מסגרת רגולטורית רשמית למטבעות קריפטוגרפיים, היא שיחקה תפקיד מפתח בקידום דיונים גלובליים על רגולציה של קריפטו במהלך נשיאות ה-G20 שלה ב-2023. שרת הכספים נירמלה סית’רמן הובילה את הדחיפה למפת דרך רגולטורית מקיפה, שנוצרה בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והמועצה ליציבות פיננסית (FSB). מפת הדרך הזו, שאומצה רשמית על ידי חברי ה-G20, מדגישה את הצורך במדיניות בינלאומית מתואמת ואיסוף נתונים טוב יותר. בינתיים, המדינה מטילה מס של 30% על רווחים ממסחר בנכסים דיגיטליים וירטואליים (VDAs) מבלי לאפשר ניכויים להפסדים או הוצאות. בנוסף, נדרש ניכוי במקור של 1% (TDS) לעסקאות קריפטו שעולות על סכום מסוים מדי שנה.
