רוסיה וסין כמעט והוציאו את הדולר האמריקאי מהסחר הבילטרלי ביניהן, מבצעות עסקאות ברובל ויואן ככל שתהליך הוצאת הדולר מעצב מחדש את מבני הכוח הכלכלי הגלובלי.
הסחר החוץ של רוסיה–סין כמעט ללא דולרים: כמעט הכל ברובלים, יואן
נכתב ע"י
שתף
כמעט כל פעולות הסחר החוץ בין רוסיה וסין כיום ברובל ויואן
לאחר פגישה ברמת גבוהה עם נשיא סין שי ג’ינפינג ב-8 במאי במוסקבה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס לתקשורת כדי להדגיש את ההתקדמות בשיתוף הפעולה הכלכלי בין רוסיה וסין, דיווחה טאס. הוא ציין שכמעט כל הסחר הבילטרלי מתבצע כיום במטבעות הלאומיים שלהם.
פוטין הדגיש את המעבר האסטרטגי מההסתמכות על הדולר האמריקאי והאירו באומרו: “העמקת הקשרים המסחריים מתאפשרת גם באמצעות הצעדים המתוזמנים בזמן ברוסיה ובסין להעברת התשלומים בין המדינות שלנו למטבעות הלאומיים.” הוא המשיך:
כתוצאה מכך, כמעט כל פעולות הסחר החוץ הרוסי-סיני מתבצעות ברובל וביואן.
“בעצם, נבנה מערכת יציבה של סחר הדדי, שהיא מוגנת בצורה אמינה מהשפעת מדינות שלישיות וממגמות שליליות בשווקים העולמיים,” הוסיף פוטין.
הנשיא הרוסי הדגיש את מידת האינטגרציה הכלכלית עם סין, וציין כי סין נותרה השותפה המסחרית הגדולה ביותר של רוסיה בשנת 2024, עם סחר בילטרלי שהגיע לשיא של 245 מיליארד דולר. הוא ציין כי רוסיה היא גם אחת מהשותפים המסחריים החיצוניים הגדולים ביותר של סין.
פוטין הצהיר כי על כ-90 פרויקטים רוסיים-סיניים בעדיפות, בשווי של כ-200 מיליארד דולר, מבוצעים או מוכנים במגזרים כולל ייצור תעשייתי, תחבורה, לוגיסטיקה, חקלאות וכרייה.
המעבר לשימוש במטבעות לאומיים בסחר אינו מוגבל לרוסיה וסין. תנועה רחבה יותר מתרחשת בקרב מדינות במסגרת גוש BRICS לכיוון הוצאת הדולר ועצמאות מוניטרית גדולה יותר. מדינות אלו הביעו יותר ויותר תמיכה בהתחשבנות בסחר במטבעות מקומיים כדרך לבודד את עצמן מלחץ כלכלי חיצוני וסנקציות. מגמה זו צברה תאוצה בתגובה לפיתוחים גיאופוליטיים ולחוסר יציבות מוניטרית עולמית.
