חסימת מצר הורמוז שולחת את תשואת האג"ח ל-10 שנים של יפן לשיא של 25 שנים

עיקרי הדברים:

• תשואת האג”ח היפנית ל-10 שנים הגיעה ל-2.39% בתחילת אפריל 2026, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1999, לאחר שחסימת הורמוז בידי איראן ליבתה חששות לאינפלציה.
• בנק יפן ניצב בפני החלטה על העלאת ריבית בישיבה שתתקיים ב-27–28 באפריל, כאשר השווקים מתמחרים הסתברות של 60%–70% למהלך.
• יפן התחייבה לשחרור שיא של 80 מיליון חביות מהמאגרים, אך אנליסטים מזהירים כי שיבוש ממושך עלול להביא לסטגפלציה ולתנודתיות בשווקים העולמיים.

חסימת מצר הורמוז בידי איראן מציתה אזעקה בשוק האג”ח היפני

תשואת אג”ח ממשלת יפן ל-10 שנים הגיעה ל-2.38% עד 2.39% בתחילת אפריל 2026, וחצתה רמות שלא נראו זה למעלה משני עשורים ועקפה את שיא משבר 2008 בכ-30 נקודות בסיס. התשואה ל-5 שנים הגיעה ל-1.72%, ומתקרבת אף היא לטריטוריה של שיא.

איראן הטילה חסימה דה-פקטו על מצר הורמוז בסוף פברואר ובתחילת מרץ 2026, בעקבות פעולות צבאיות של ארה”ב וישראל נגד המדינה. לפי דיווחים מסוימים, זרימת המכליות דרך המצר צנחה לפחות מ-10% מהרמות הרגילות, והוציאה מיליוני חביות ביום מההיצע העולמי.

יפן לא הייתה ערוכה לספוג מכה כזו. בשנת הכספים 2024 סיפק המזרח התיכון 95.9% מיבוא הנפט הגולמי של המדינה, כאשר איחוד האמירויות הערביות עמד על 43.6%, ערב הסעודית על 40.1%, כווית על 6.4% וקטר על 4.1%. כל חבית מהספקים הללו עוברת דרך הורמוז.

נפט מסוג ברנט זינק מעל 113–116 דולר לחבית במרץ, כאשר נפט דובאי פיזי הגיע בנקודות מסוימות ל-170 דולר. המחירים התמתנו לטווח של 100 עד 110 דולר נכון לתחילת אפריל, אך נותרו גבוהים על רקע אי-ודאות דיפלומטית. גם WTI האמריקאי חצה את רף 100 הדולר. סוכנות האנרגיה הבינלאומית תיאמה שחרורים חירומיים ממאגרים עם מדינות שנפגעו כדי לצמצם את הנזק.

טוקיו פעלה במהירות. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה הנחה עשרה אתרי אחסון מקומיים ב-9 במרץ 2026 להיערך לשחרור ממאגרי המדינה. יפן בהמשך התחייבה לכ-80 מיליון חביות, כ-45 ימי אספקה, כדי לרכך את הזעזוע. זהו השחרור הגדול ביותר מסוגו בתולדות יפן. מאגרי המגזר הפרטי נוצלו מוקדם יותר. גורמים רשמיים ואנליסטים רואים בצעדים הקלה זמנית, לא פתרון.

עלויות האנרגיה חלחלו ישירות למחירי הצרכן. ין חלש, הנסחר סביב 160 מול הדולר, החריף את הפגיעה בכך שהפך יבוא נקוב בדולרים ליקר יותר. בנק יפן (BOJ) הותיר את הריבית לטווח הקצר על 0.75% בישיבתו האחרונה אך שמר על נטייה להידוק. הנגיד קאזואו אואדה אמר כי העלאות נוספות עדיין על הפרק אם האינפלציה הבסיסית תמשיך להתכנס לעבר יעד ה-2%.

השוקים מתמחרים כעת הסתברות של 60% עד 70% להעלאת ריבית בישיבת המדיניות של ה-BOJ ב-27–28 באפריל. גולדמן זאקס רואה ביולי מועד סביר יותר, בהתאם להתפתחות המצב במזרח התיכון. הדילמה של ה-BOJ ברורה: אינפלציה שמונעת מעלויות אנרגיה עולה, בעוד שעלויות גבוהות יותר עלולות להאט את הכלכלה הרחבה.

פירוק עסקאות הנשיאה ביין

ריביות גבוהות יותר יסגרו פרק במדיניות מוניטרית רופפת במיוחד שאפיינה את יפן מאז בועת שנות ה-90. חברות ביטוח חיים גדולות כבר יושבות על כ-60 מיליארד דולר בהפסדים לא ממומשים על החזקות באג”ח ממשלת יפן.

ההשפעות חורגות מעבר לטוקיו. יפן מחזיקה 1.225 טריליון דולר באג”ח ממשלת ארה”ב נכון לינואר 2026, מה שהופך אותה למחזיקה הזרה הגדולה ביותר. ככל שהתשואות המקומיות עולות, התיאבון לאג”ח זרות יורד. הדבר מפעיל לחץ כלפי מעלה על עלויות המימון של ארה”ב.

עלייה בתשואות ה-JGB מאיימת גם לפרק פוזיציות carry trade במימון ין בהיקף מוערך של 500 מיליארד דולר, הפרוסות על פני מניות, חוב בשווקים מתעוררים וקריפטו. העלאת ריבית של ה-BOJ באמצע 2024 הובילה לחיסולים משמעותיים. חזרה על כך, כאשר הורמוז עדיין חסום, עשויה להכות חזק יותר.

יפן לא הפעילה את חוק מצב תקיפה חמושה, אשר היה מאפשר מעורבות של כוחות ההגנה העצמית הימיים במצר. הממשלה הצטרפה לקואליציה בהובלת בריטניה של יותר מ-30 מדינות, כולל צרפת, גרמניה ואיטליה, וקראה לאיראן להשיב את חופש השיט.

הנשיא טראמפ אותת כי הסכסוך עם איראן עשוי לדעוך בתוך שבועות, אך גם הותיר פתוחה את האפשרות להסלמה נוספת. נכון לסוף השבוע הזה לא נראה פתרון באופק.