הסנאטורית וורן קוראת לבסנט לבחון את עסקת WLFI בסך 500 מיליון דולר בשל סיכוני אבטחה

בעלות זרה חסרת תקדים

הסנאטורים האמריקאים אליזבת וורן ואנדי קים קראו לערוך בדיקת ביטחון לאומי רשמית לגבי השקעה זרה ב-World Liberty Financial (WLFI), חברה המזוהה עם משפחת טראמפ. במכתב שנשלח לשר האוצר סקוט בסנט ב-13 בפברואר, המחוקקים הביעו “חששות משמעותיים לביטחון הלאומי” בנוגע לדיווחים שלפיהם כלי השקעה זר רכש נתח של 49% מהחברה תמורת 500 מיליון דולר.

לפי הסנאטורים, העסקה הפכה את מבנה ההון שמקורו מעבר לים לבעל המניות הגדול ביותר של WLFI ולמשקיע החיצוני היחיד הידוע. במכתב מצוין כי המידע מקורו בדיווח של וול סטריט ג’ורנל (WSJ). לפי הטענה, העסקה הפנתה 187 מיליון דולר ישירות לישויות של משפחת טראמפ, כולל DT Marks DEFI LLC ו-DT Marks SC LLC.

“עסקה זו סימנה משהו חסר תקדים בפוליטיקה האמריקאית: פקיד ממשל זר נוטל בעלות משמעותית בחברה של נשיא ארה”ב הנכנס,” כתבו הסנאטורים, תוך הסתמכות על דיווחי ה-WSJ.

החשש המרכזי שהעלו וורן וקים נוגע לוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS), שבראשה עומד בסנט. הסנאטורים תוהים האם העסקה מעניקה לישויות הזרות — או ייתכן שלסין — גישה לנתונים אישיים רגישים של אזרחי ארה”ב.

לפני כתיבת מכתב זה, וורן כבר חברה לחברת בית הנבחרים, חברת ועדת השירותים הפיננסיים (Ranking Member) מקסין ווטרס, כדי להפעיל לחץ על רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) להגברת השקיפות בנוגע לעסקאות הקריפטו של משפחת טראמפ.

השתיים לחצו במיוחד על ה-SEC להסביר את החלטתה ה”פתאומית” להשהות תיקי אכיפה בולטים בתחום הקריפטו. באותו זמן, המחוקקות הצביעו על חשש שמשפחת טראמפ עשויה להרוויח מאות מיליונים ממכירת טוקנים.

לפי הדיווחים, מדיניות הפרטיות של WLFI קובעת שהחברה אוספת נתוני משתמשים, לרבות שמות, כתובות דוא”ל וכתובות פיזיות. לפי ההערכות, היא גם אוספת כתובות ארנקי קריפטו ומזהי מכשיר (device IDs), וכן כתובות IP ומיקומים משוערים.

קשרים נטענים לסין והשלכות ביטחוניות

במכתב נאמר גם כי שניים מתוך חמשת מושבי הדירקטוריון של WLFI הוענקו לפי הדיווחים למנהלים בכירים מחברת בינה מלאכותית (AI), שלפי הטענה מודיעין אמריקאי קשר אותה לאינטרסים של הצבא הסיני. הסנאטורים וורן וקים קבעו מועד אחרון ל-5 במרץ 2026, שבו על שר האוצר בסנט לספק תשובות בכמה נקודות מפתח.

ראשית, המחוקקים רוצים לדעת האם רכישת 49% עומדת בהגדרה של “עסקה מכוסה” (covered transaction) המחייבת בדיקת ביטחון רשמית. הם גם דורשים לדעת האם העסקה ניצלה “תוכנית פיילוט במסלול מהיר” חדשה למשקיעים זרים. הסנאטורים רוצים גם הבטחות שכל חקירה תתבצע “ללא קשר להעדפה פוליטית.”

הבית הלבן ומשרד האוצר טרם פרסמו תגובה רשמית למכתב. עם זאת, דובר מטעם היועץ המשפטי של הבית הלבן ציין בעבר כי לנשיא “אין כל מעורבות בעסקאות עסקיות שעלולות לשלב את אחריותו החוקתית.”

שאלות נפוצות ❓

• מה הוביל למכתב הסנאטורים? הסנאטורים האמריקאים אליזבת וורן ואנדי קים העלו חששות לביטחון הלאומי בעקבות השקעה בסך 500 מיליון דולר ב-WLFI.
• מדוע העסקה שנויה במחלוקת? לפי הדיווחים, הגוף הזר הוא בעל המניות הגדול ביותר של WLFI.
• אילו סיכונים מסומנים? המחוקקים מזהירים שהעסקה עלולה לחשוף נתונים רגישים של אזרחי ארה”ב באמצעות איסוף מידע קריפטוגרפי ואישי על ידי WLFI. מוזכרים גם חששות ביטחוניים הנוגעים לסין.
• מה קורה בהמשך? שר האוצר סקוט בסנט חייב להחליט עד 5 במרץ 2026 אם הרכישה מחייבת בדיקת CFIUS רשמית.