הפד ופאוול תחת אש, אך יש הטוענים כי העצמאות תמיד הייתה אשליה

לשקול מחדש את טענת הפד לעצמאות

רבים חושבים שתקיפותיו המילוליות של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ על הבנק המרכזי, יחד עם כינויים מעליבים המופנים כלפי פאוול, מהווים לחץ על עצמאות הפד. על פי דיווח מפוקס ביזנס, סנאטורית אליזבת’ וורן, D-Mass., הדמוקרטית הבכירה בוועדת הבנקאות של הסנאט, אמרה כי תוכניתו של טראמפ הייתה “להתקין בובת גרב נוספת להשלמת ההשתלטות השחיתתית שלו על הבנק המרכזי של אמריקה.”

ובכל זאת, כמה קולות חודרים דרך הרעש, וטוענים שהרעיון של בנק פדרלי עצמאי בארה”ב הוא בדיוני גרידא. בשיחה עם אריק בלצ’ונאס וסקארלט פו מבלומברג, ניהל המנהיג האמריקאי הבולט רוב ארנוט את הנקודה הזו במהלך פרק בתוכנית ETF IQ.

“עצמאות הפד, תמיד חשבתי, הייתה בצורה כלשהי מיתוס,” אמר ארנוט אמר. “המושלמים ממונים על ידי הנשיא בדרך מתגלגלת, כך שאתה מקבל השתלטות איטית על הפד עם האנשים שבחרת. כך שמהירות העצמאות של הפד נעלמת סביר להניח במהירות במהלך כל כהונה נשיאותית. התוצאה היא שהפד תמיד היה פוליטי.”

מייסד Shapeshift ו-Venice AI אריק וורהיס חזר על הטענה שעצמאות הפד היא בדיונית—ועשה זאת בפחות ריסון. “עצמאות הפד היא מיתוס, סיפור,” כתב וורהיס על X. “זו כיסוי מוסרי שמצדיק את הכוח הקרוב למונופוליה של המדינה המאושר על השוק החשוב ביותר בעולם: כסף. הפד אף פעם לא ‘עצמאי’ מביסוס הבנקאות. הוא של הבנקים, על הבנקים ובעבור הבנקים. הפד הוא ההישג הגדול ביותר של ביסוס הבנקאות.”

וורהיס הוסיף:

“ומכיוון שבנקאות מודרנית היא שלוחה של המדינה, כך גם הפד הוא החוש החזק ביותר שלה. אף אחד לא צריך באמת לדאוג כמה הפד הוציא על חידושי הבניין שלו. איזה הסחת דעת!”

אסטרטג השוק הראשי של Wellington-Altus Private Wealth ג’יימס א. ת’ורן אומר שהיושב ראש פאוול הלביש ביקורת שגרתית של משרד המשפטים כתיאור דרמטי הרבה יותר—כאיום כביכול על עצמאות הבנק הפדרלי. לדבריו, המשרד הפדרלי פשוט שאל שאלות על חריגות עלויות ועדות לחקיקה לאחר שהפניות לא פורמליות לא הובילו לשום מקום, בעוד שהרעיון של תיק פלילי מתקרב הגיע ישירות מהתיאור של פאוול עצמו.

“במה שנראה כמו תגובה מתועדת, כל ההמאמצים של הפד בוול סטריט קראו להתרעם; הם צללו פנימה במהירות שיא,” הלחץ תורן. “כל זה לא עומד במבחן הריח. הפד מעל לחוקה האמריקאית? מדוע הלך פאוול לציבור ובחר בתיאור הכללי שלו? למה MSM ופרשנים שהציגו עצמם כאובייקטיביים לא עשו שום ניתוח אובייקטיבי? מריח לי כמו אלמנטים של אסטרטגיה של רוסיה רוסיה רוסיה.”

היצור של הקונגרס

מחקרי וניתוחים רבים תומכים בטענה שעצמאות הפד נראית טוב יותר על הנייר מאשר במציאות. הערת מדיניות של מכון לוי לכלכלה לשנת 2025 מתארת באופן פשוט את הפד כ”יצור של הקונגרס”, לא מוסד אוטונומי אמיתי. מחקר שפורסם באקונופקט בשנה שעברה עוקב אחרי ההחלשות הגלובלית של עצמאות הבנק המרכזי, כשהאינטרס של ארה”ב משתף פעולה בסיפור.

קרא גם: הפד עובר בדיקת משרד המשפטים, היושב ראש פאוול טוען כי עצמאות הפד בסכנה

לכך מוסיפים, מחקר מ-2020 בכלכלה ופוליטיקה, עם עדכונים עד 2024, מציב את ארצות הברית ברבעון התחתון בעולם כשזה מגיע לעצמאות הבנקים המרכזיים. הולך רחוק יותר בעבר, ב-The Case Against the Fed ובגוף עבודתו הרחב יותר טען הכלכלן האוסטרי מוריי רוטבארד שהבנק הפדרלי, במקום לעמוד בנפרד, קשור בחוזקה במכונה הממשלתית.

הניתוחים של רוטבארד—יחד עם רבים כלכלנים אוסטריים נוספים—מציינים שכל טענה של “עצמאות” הבנק הפדרלי היא מערך יחצ”ני פולישי, לא תיאור אמיתי של המציאות. לדוגמה, המקור של הפד עצמו מספר את הסיפור: נוצר בידי הקונגרס ב-1913, הוא פועל תחת סמכות סטטוטורית שמעניקה לו מונופול מדינתי להנפקת כסף חוקי.

היסטורית—במיוחד בזמני מלחמה ובמהלך משברים כלכליים—עבד הפד יד ביד עם אגף האוצר האמריקאי למנזול חוב ממשלתי ולהכוונת מדיניות מאקרו-כלכלית. מעל לכך, הנשיא בוחר את היושב ראש של הפד ואת מועצת המנהלים, עם אישור סנאט הרושם את העיסקה. באור זה, “עצמאות” מכסה על אחריות ותומכת במעטפת טכנוקרטית, בעוד הפד, בפועל, פועל ככלי ליכולת של המדינה ולחלוקת עושר מחדש.

סיפור מקור מושרש בכוח, לא בעצמאות

גם ביצירתו, דחף הנשיא וודרו וילסון לשליטה ממשלתית תוך כדי עבודה בצמידות לאמון הכסף—מעגל צמוד של אנשי כספים ומוסדות חזקים מוול סטריט ששלטו על הפיננסים בארה”ב בתחילת המאה ה-20, כמתגלה על ידי ועדת פוג’ו, חקירת ועדת תת בודדת של הסנאט. אפשר בנקל לטעון שמלכתחילה נבנה הפד על ידי המדינה בשיתוף עם מעגל סגור של בנקאים שלא הצליחו להביא תוצרת והיא בקושי עצמאית.

חקירת החידוש וההצגה הפוליטית סביב זה נראים שחזרו לדיון ישן הרבה יותר ולא חשפו שום דבר חדש. מבקרים באקדמיה, כלכלה ופילוסופיה טוענים מזמן שמבנה הפד, תהליך מינויו והתנהגותו ההיסטורית מקנים אותו בחוזקה ביציבות הכוח הממשלתי. מנקודת מבט זו, המחלוקת הנוכחית אומרת פחות על שחיקה פתאומית של עצמאות ויותר על מערכת הפועלת כפי שתמיד הייתה—בכפוף לתמריצים פוליטיים, בריתות מוסדיות ועדיפויות משתנות בתוך וושינגטון.

שאלות נפוצות 🏦

• למה עצמאות הבנק הפדרלי מוטלת בספק כעת?
  חקירת משרד המשפטים וביקורת פוליטית מחודשת החזירו את הדיונים הארוכים על האם הפד באמת פועל בעצמאות מכוח הממשלה.
• איזה תפקיד יש לנשיא בהובלת הבנק הפדרלי?
  הנשיא ממנה את יו”ר הפד ומועצת הנגידים, עם אישור סנאט, מה שנותן לנבחרי ציבור השפעה משמעותית על הבנק המרכזי.
• מה אומרים המבקרים על מקור הפד?
  מבקרים טוענים שהפד נוצר על ידי הקונגרס ב-1913 לצד אינטרסים בנקאיים חזקים, משולבים מהתחלה בהשפעה פוליטית וכלכלית.
• מדוע כלכלנים מסוימים קוראים לעצמאות הפד מיתוס?
  הם מצביעים על מבנהו החוקי, תיאום בעיתות משבר עם האוצר והקשרים ההיסטוריים למדיניות ממשלתית כהוכחות לכך שאינו אוטונומי במלואו.