החוב של ארה״ב מזנק מעבר ל־39 טריליון דולר, בעוד ש־שיף מזהיר מפיצוץ ל־50 טריליון דולר בתוך 3 שנים

חוסר האיזון הפיסקלי בארה״ב מחמיר כשהחוב מטפס מעבר ל-39 טריליון דולר

החששות לגבי היציבות הפיסקלית של ארה״ב מתגברים ככל שההלוואות ממשיכות להאיץ, כאשר הכלכלן ותומך הזהב פיטר שיף הזהיר ב-18 במרץ ב-X שהחוב הלאומי עבר את 39 טריליון הדולר ויכול לטפס הרבה יותר אם התנאים הנוכחיים יימשכו. דבריו מצביעים על גירעונות מתרחבים ומימון שהולך ומתייקר כלחצים מרכזיים המעצבים את התחזית.

שיף כתב ב-X:

“החוב הלאומי של ארה״ב חצה זה עתה את 39 טריליון הדולר, עלייה של 2.8 טריליון מאז שטראמפ נכנס לתפקיד לפני 14 חודשים. אבל כאשר עלויות המלחמה מזנקות, הריביות עולות ומיתון מתפתח, הגירעונות התקציביים יזנקו לשמיים. החוב הלאומי יכול להגיע ל-50 טריליון דולר לפני שטראמפ יעזוב את התפקיד.”

הוא טען שכמה כוחות—החל מסיכוני האטה כלכלית ועד להוצאות מוגברות—מתכנסים באופן שעשוי להאיץ את הצטברות החוב.

נתונים נוכחיים מדגישים את היקף חוסר האיזונים הקיימים עוד לפני שעלויות גאופוליטיות חדשות נספגות במלואן. נכון למועד הכתיבה, נתונים המוצגים באתר U.S. Debt Clock מראים חוב לאומי כולל של $39,004,693,266,993, לצד גירעון תקציבי פדרלי של כ-1.69 טריליון דולר והוצאה כוללת העולה על 7.10 טריליון דולר. אותו מאגר נתונים מציב את החוב לאזרח על $113,607 ולמשלם מס על $357,068, בעוד שהכנסות ממכסים עומדות על כ-353 מיליארד דולר, מה שמדגיש את הפער המבני בין הכנסות להתחייבויות.

בינתיים, נתוני משרד האוצר האמריקאי מראים שהחוב הלאומי הכולל מתקרב ל-39 טריליון דולר.

הלחצים הללו כבר נבנו עוד לפני העימות האחרון, שהחל ב-28 בפברואר, כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בתקיפות מתואמות על תשתיות צבאיות איראניות. איראן הגיבה בתוך ימים במתקפות רחבות היקף של טילים וכטב״מים, בעוד שהעימות התרחב אזורית ושיבש זרימות אנרגיה עולמיות לאחר שמצר הורמוז נסגר. הערכות הפנטגון מצביעות על כך שששת הימים הראשונים לבדם עלו יותר מ-11.3 מיליארד דולר, והוסיפו שכבה חדשה של הוצאות לבסיס פיסקלי שכבר היה גבוה.

חשבונאות חלופית מציעה שהנטל הפיסקלי עשוי להיות גדול משמעותית מכפי שמצביעים עליו נתוני הכותרות. קנט סמטרס, מנהל סגל מודל התקציב של פן-וורטון, טען שכאשר כוללים התחייבויות לא ממומנות הקשורות לתוכניות כמו ביטוח לאומי ומדיקר, סך ההתחייבויות מתקרב ל-100 טריליון דולר. הוא ציין שהתחייבויות מרומזות אלו—שלרוב אינן נכללות במדדי החוב הרשמיים—גדולות בערך פי שניים מהתחייבויות מפורשות, ומשקפות הבטחות ארוכות טווח שאינן משתקפות במלואן במאזני הממשלה הפדרלית.

הוצאות מלחמה ועלויות ריבית מגבירות את הסיכונים

בהינתן שכהונת הנשיא הנוכחית צפויה להסתיים ב-20 בינואר 2029, התחזית של שיף מרמזת על עלייה של כ-11 טריליון דולר בתוך פחות משלוש שנים. קצב כזה ידרוש האצה חדה יותר מהעלייה האחרונה של 2.8 טריליון דולר לאורך 14 חודשים, מה שמצביע על כך שהחמרת גירעונות, עלויות ריבית גבוהות והוצאות מתמשכות הקשורות למלחמה יצטרכו להצטבר באופן משמעותי כדי להגיע לרף של 50 טריליון דולר בתוך פרק הזמן הזה.

אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר היא המהירות שבה עלויות ההלוואה עצמן עולות, כאשר חוב שהונפק בשנים של ריביות נמוכות מוחלף כעת בניירות ערך בעלי תשואה גבוהה יותר. כתוצאה מכך, תשלומי הריבית השנתיים עברו את רף טריליון הדולר, מה שמשנה את הרכב ההוצאה הפדרלית והופך את שירות החוב לעדיפות תקציבית מרכזית במקום עלות משנית. דינמיקה זו יוצרת לולאת משוב, שבה הלוואות נוספות משמשות יותר ויותר לעמידה בהתחייבויות קיימות.

במקביל, מגמות הוצאה ארוכות טווח מוסיפות לחץ מתמשך. אוכלוסייה מזדקנת דוחפת לעלויות גבוהות יותר בביטוח לאומי ובמדיקר, בעוד שהתאמות אינפלציה קודמות העלו באופן קבוע את רמות הקצבאות. בינתיים, ההוצאה לפי שיקול דעת נותרת גבוהה, כאשר הקצאות הביטחון מתקרבות לטריליון דולר והמשך מימון יוזמות גבול וביטחון תורם לצמיחת ההוצאה הכוללת. יחד, גורמים אלה משאירים את ההוצאה הפדרלית במסלול שעוקף את יצירת ההכנסות.

ג׳יימי דיימון, ריי דליו ואילון מאסק משמיעים אזעקה כאשר המסלול הפיסקלי של ארה״ב יוצא משליטה

הסוגיה גוררת אזהרות עקביות מדמויות פיננסיות מרכזיות, שרבות מהן רואות את המסלול הנוכחי כקשה לקיימות. מנכ״ל JPMorgan Chase ג׳יימי דיימון הזהיר ש”הגירעונות בארצות הברית וברחבי העולם גדולים למדי”, והוסיף: “אנחנו לא יודעים מתי זה ינשוך. בסוף זה ינשוך כי אי אפשר פשוט להמשיך ללוות כסף בלי סוף.” מייסד Bridgewater Associates ריי דליו תיאר את הסביבה ככזו שנמצאת בשלבים המאוחרים של מחזור חוב ארוך טווח, שלב שיכול להקדים התאמות כלכליות משמעותיות. מנכ״ל Citadel קן גריפין הדגיש גם הוא שרמות חוב ריבוני עולות מהוות סיכון מערכתי מרכזי בעל השלכות גלובליות.

מעבר לוול סטריט, מנהיגי טכנולוגיה וקובעי מדיניות מהדהדים יותר ויותר את החששות הללו, במיוחד בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של התחייבויות ריבית עולות. מנכ״ל טסלה אילון מאסק כתב שארה״ב “ב-1,000% הולכת לפשוט רגל” ללא שינויים משמעותיים במדיניות הפיסקלית או התרחבות כלכלית חזקה יותר, והזהיר שעלויות הריבית עלולות בסופו של דבר לדחוק החוצה תפקודי ממשלה חיוניים. יו״ר הפדרל ריזרב ג׳רום פאוול ציין גם הוא שהמדיניות הפיסקלית נמצאת על “מסלול בלתי בר-קיימא”, וקרא למחוקקים לטפל בחוסר האיזון ההולך וגדל בין צמיחת החוב לבין התוצר הכלכלי הכולל. האסטרטג הגלובלי הראשי של JPMorgan דייוויד קלי אמר בסוף השנה שעברה: “בעוד אנחנו פושטים רגל, אנחנו פושטים רגל לאט.”

שאלות נפוצות 🧭

• מדוע החוב של ארה״ב עולה כל כך מהר?
  גירעונות מתרחבים, עלויות ריבית גבוהות והוצאות מלחמה מאיצים את ההלוואות.
• כיצד עליית ריביות משפיעה על החוב הפדרלי?
  הן מגדילות את עלויות השירות, ומכריחות יותר הלוואות כדי לכסות התחייבויות קיימות.
• אילו סיכונים ניצבים בפני משקיעים כתוצאה מחוב גבוה יותר של ארה״ב?
  תנודתיות אפשרית באג״ח, לחץ אינפלציוני ושינויים במדיניות הפיסקלית.
• האם החוב של ארה״ב יכול להגיע בקרוב ל-50 טריליון דולר?
  זה אפשרי אם הגירעונות יתרחבו וההוצאה תישאר גבוהה במהלך השנים הקרובות.