אריק טראמפ אומר שהבנקים הגדולים חוסמים מוצרי תשואה בקריפטו כדי להגן על הרווחים משיעורי חיסכון נמוכים

אריק טראמפ מותח ביקורת על JPMorgan, בנק אוף אמריקה, וולס פארגו בשל מאמצים לחסום מוצרי קריפטו בתשואה גבוהה

הוויכוח על תחרות במערכת הבנקאית ועל רגולציית נכסים דיגיטליים הולך ומחריף בוושינגטון. אריק טראמפ, בנו של הנשיא דונלד טראמפ, שיתף בפלטפורמת המדיה החברתית X ב-4 במרץ ביקורת על בנקים אמריקאיים גדולים, וטען שהם מפעילים לובי נגד מוצרי קריפטו וסטייבלקוין שיכולים לספק לצרכנים תשואות גבוהות יותר.

הוא כתב:

“הרשו לי להבהיר זאת בצורה חד-משמעית: הבנקים הגדולים (כמו JPMorgan Chase, Bank of America, Wells Fargo וכו’) מפעילים לובי ללא הפסקה כדי לחסום אמריקאים מלקבל תשואות גבוהות יותר על החסכונות שלהם—ובאותו הזמן מנסים לחסום כל תגמול או הטבה מלהינתן ללקוחות.”

הוא גם טען שהבנקים המסורתיים מספקים תשואות נמוכות במיוחד למפקידים, אף שהם נהנים מריביות גבוהות יותר באמצעות מערכת הפדרל ריזרב. בפוסט צוין כי שיעורי חשבון חיסכון טיפוסיים עומדים על בערך 0.01% עד 0.05% תשואה שנתית (APY), בעוד שהפדרל ריזרב משלם לבנקים כ-4% על יתרות רזרבה, ותואר הפער כמרווח גדול שתורם לרווחי שיא בבנקאות בזמן שמפקידים יומיומיים מקבלים תשואות מינימליות.

אריק טראמפ הוסיף ושיתף:

“היום, הבנקים מכוונים באופן נואש לקריפטו/סטייבלקוינס, שבהם פלטפורמות מתכננות להציע תשואות או תגמולים של 4–5%+.”

“ה-ABA [איגוד הבנקאים האמריקאי] ולוביסטים אחרים מוציאים מיליונים בניסיון לאסור או להגביל את התשואות הללו באמצעות הצעות חוק כמו חוק Clarity, תוך שהם זועקים ‘הוגנות’ ומשתמשים במילים כמו ‘יציבות’—כשבפועל מדובר בהגנה על המונופול שלהם בריבית נמוכה ובמניעת בריחת פיקדונות. זה אנטי-קמעונאי, אנטי-צרכני, ופשוט אנטי-אמריקאי,” הוסיף.

באותו שרשור, אריק טראמפ תיאר כיצד תשלומי חיסכון נמוכים תורמים להשקעות ולהתרחבות של בנקים גדולים. “בפעם הבאה שתראו בנק גדול זורק מיליארדים על מטה נוצץ חדש במידטאון מנהטן, אתם יודעים בדיוק מאיפה הכסף הזה מגיע: מריבית כמעט לא קיימת שהם ‘משלמים’ לכם!” הוא הדגיש. “למרבה המזל, הבנקים הגדולים מפסידים במאבק הזה כשהלקוחות מתעוררים למשחקים.”

הדיון התפתח בזמן שהנשיא דונלד טראמפ גם פרסם אזהרות ב-Truth Social, וביקר את הבנקים סביב הוויכוח החקיקתי בנוגע לרגולציית קריפטו. בפוסטים שלו הוא קרא למוסדות פיננסיים שלא לערער את חוק Genius או לעכב את ההתקדמות בנושא Digital Asset Market Clarity Act, המכונה חוק Clarity, שעבר בבית הנבחרים ב-2025 אך נותר תקוע בסנאט. החקיקה מבקשת להבהיר כללי רגולציה לשוקי נכסים דיגיטליים ולטפל בשאלה האם בורסות קריפטו ומנפיקי סטייבלקוין יכולים לספק תשואות או תגמולים למשתמשים. הנושא קשור בקשר הדוק לעליית פלטפורמות פיננסיות מבוזרות כגון World Liberty Financial, פרויקט המזוהה עם משפחת טראמפ שמקדם שירותים פיננסיים מבוססי בלוקצ’יין ותשתיות סטייבלקוין.

שאלות נפוצות 🧭

• מדוע בנקים מתנגדים למוצרי קריפטו וסטייבלקוין בתשואה גבוהה?
  מבקרים טוענים שהבנקים חוששים מיציאת פיקדונות אם צרכנים יעבירו כספים לפלטפורמות בלוקצ’יין שמציעות תשואות גבוהות משמעותית.
• אילו תשואות פלטפורמות קריפטו טוענות שהן יכולות להציע?
  חלק מפלטפורמות הנכסים הדיגיטליים אומרות שמוצרי חיסכון מבוססי סטייבלקוין יכולים לספק תשואות בסביבות ארבעה עד חמישה אחוזים או יותר.
• מדוע פער הריביות של הפדרל ריזרב הוא חלק מהוויכוח?
  משקיפים מציינים שהבנקים מרוויחים ריבית גבוהה בהרבה על יתרות אצל הפד, בעוד שחשבונות חיסכון טיפוסיים משלמים ללקוחות ריביות כמעט אפסיות.
• כיצד תשואות סטייבלקוין עשויות להשפיע על משקיעים?
  אם יאומצו בהיקף רחב, מוצרי חיסכון בסטייבלקוין עשויים להגביר את התחרות על פיקדונות ולעצב מחדש את האופן שבו משקיעים מרוויחים הכנסה פסיבית.