בית המשפט מאשר מחדש את מעמדו של ביטקוין כרכוש אך מגביל תביעות נזיקין בתיק של 172 מיליון דולר

סכסוך הביטקוין בסך 172 מיליון דולר

בפסיקה תקדימית, בית המשפט הגבוה לצדק הבהיר את המעמד המשפטי של נכסים דיגיטליים, ובפרט התייחס לשאלה האם ניתן להחיל על ביטקוין תביעות משפטיות מסורתיות הקשורות לטובין פיזיים. בתיק Ping Fai Yuen v. Fun Yung Li and Anor, השופט Cotter פסק כי אף שביטקוין הוא ללא ספק קניין, לא ניתן לבצע בו המרה (conversion) או הסגת גבול (trespass) באותו אופן כמו בטובין פיזיים.

התיק עוסק בגניבה לכאורה של 2,323 ביטקוין—בשווי של כ-172 מיליון דולר לפי מחיר השוק כיום. Yuen טען כי במהלך משבר בנישואיו, אשתו שממנה נפרד הקליטה אותו בחשאי כדי להשיג את ביטוי הזרע (seed phrase) בן 24 המילים של ארנק ה-Trezor הקר שלו. לפי התביעה, Li השתמשה לאחר מכן בביטוי כדי להעביר את הכספים ל-71 כתובות בלוקצ’יין שונות.

כדי לתמוך בטענתו, Yuen הציג הקלטות אודיו מיולי 2023 שבהן אשתו לשעבר allegedly דנה כיצד לממש את הכספים מבלי להתגלות ותהתה לגבי מקורו של “סיר הזהב הראשון”.

בעוד שהגניבה עצמה עדיין שנויה במחלוקת, המאבק המשפטי נסב סביב טכניות בדין המקובל האנגלי. Yuen הגיש תביעות בעוולה של אחריות מוחלטת, וטען להתערבות שלא כדין בטובין ולהתערבות ישירה בקניין אישי.

הנתבעים ביקשו למחוק את אותן תביעות על הסף, בטענה שמכיוון שביטקוין הוא נכס דיגיטלי בלתי מוחשי, לא ניתן להחיל עליו עוולות שנועדו לטובין מוחשיים.

פסיקה שיפוטית בנוגע ל״קפיצות דוקטרינריות״

השופט Cotter הסכים, ומחק את התביעות בגין המרה והסגת גבול. בפסק דינו הודגשו שתי נקודות מרכזיות: ראשית, שהמרה מושרשת היסטורית בהתערבות בהחזקה פיזית, והרחבתה לנכסים בלתי מוחשיים לא תהיה “עידון צנוע” אלא “קפיצה דוקטרינרית”.

שנית, אף שחוק עדכני אישר שנכסים דיגיטליים מהווים קטגוריה שלישית של קניין אישי, הפרלמנט לא התכוון שהדבר יורחב אוטומטית גם לעוולות פיזיות. Cotter ציטט את החלטת בית המשפט העליון בתיק OBG v. Allan (2008) כתקדים מחייב, המגביל את עוולת ההמרה לקניין מוחשי.

bn_article_selector]

הפסיקה נתפסת כחרב פיפיות עבור קורבנות גניבת נכסים דיגיטליים. מצד אחד, היא מאשרת שהחוק לא יתייחס להעברה דיגיטלית כאל מעשה פיזי של המרה, מה שמקשה להשתמש בתביעות מסוימות של אחריות מוחלטת כדי להשיב כספים. מצד שני, בית המשפט אישר מחדש שביטקוין הוא קניין, ומשמעות הדבר שקורבנות עדיין יכולים להגיש תביעות השבה קנייניות. בפועל, אף שלא ניתן לתבוע בגין המרת ביטקוין, ניתן לתבוע כדי להוכיח בעלות ולהשתמש בכלים של איתור ומעקב (tracing and following) כדי להקפיא ולהשיב נכסים בכל מקום שאליו הגיעו.

שאלות נפוצות ❓

• מה הייתה הפסיקה המרכזית של בית המשפט הגבוה לגבי ביטקוין? בית המשפט הגבוה הבהיר שאף שביטקוין הוא קניין, לא ניתן להחיל עליו תביעות משפטיות מסורתיות כמו על טובין פיזיים.
• איזה תיק הוביל להבהרה המשפטית הזו? הפסיקה נבעה מהתיק Ping Fai Yuen v. Fun Yung Li, שעסק בגניבה לכאורה של 2,323 ביטקוין בשווי של כ-172 מיליון דולר.
• אילו השלכות יש לפסיקה זו עבור קורבנות גניבת נכסים דיגיטליים? ייתכן שלקורבנות יהיה מאתגר יותר להשיב ביטקוין שנגנב באמצעות תביעות עוולתיות מסורתיות, אך הם עדיין יכולים לפעול להשבת בעלות.
• כיצד נימק השופט Cotter את הפסיקה? השופט Cotter הדגיש שהרחבת עוולות שנועדו לטובין מוחשיים לנכסים דיגיטליים בלתי מוחשיים תדרוש שינויים משפטיים משמעותיים, ולא התאמות קטנות.