אנליסט חיזוי שחזה את ניצחון טראמפ ואת הסכסוך עם איראן במאי 2024 צופה תבוסה של ארה״ב

תיאוריית ה״מלכודת״ האסטרטגית מעלה שאלות לגבי התרחבות יתר צבאית של ארה״ב

בהרצאה שכותרתה “גאו-אסטרטגיה #8: מלכודת איראן,” כחלק מסדרת “היסטוריה ניבויית” שלו, חזה ג׳יאנג שהנשיא דונלד טראמפ ינצח בבחירות 2024 ושממשל מחודש יסלים צבאית מול טהרן. טראמפ אכן ניצח. ועוינות ארה״ב-איראן התגברה, תחילה עם מה שמכונה מלחמת 12 הימים ביוני 2025 ולאחרונה יותר עם השקת מבצע זעם אפי ב-28 בפברואר 2026.

מבצע זעם אפי, קמפיין משותף של ארה״ב וישראל, כוון נגד ההנהגה האיראנית ומתקני הגרעין. תגמול איראני הגיע במהירות, כולל תקיפות טילים והסלמות באמצעות שליחים אזוריים. שווקי הנפט והגז הטבעי היטלטלו, נתיבי השיט התמודדו עם שיבושים, ומשקיעים גלובליים עברו לעמדות הגנתיות.

תחזיתו השלישית של ג׳יאנג — שארצות הברית תפסיד במלחמה כזו — עדיין היפותטית. אך ההיגיון שלו זכה לבחינה מחודשת ככל שהסכסוך מתרחב. Bitcoin.com News דיווח בעבר על התיאוריה של האנליסט הניבויי שלפיה תקיפה איראנית תמשוך כמה מעצמות עולמיות למלחמה. בנוסף, ג׳יאנג פרסם מאמר חדש ב-Substack ב-28 בפברואר בשם “מלחמת העולם השלישית מתחילה”, המסביר כי המלחמה אמורה להסתיים ביום שלישי, 3 במרץ.

ג׳יאנג מפרט שזהו “המועד שבו יופיע ירח דם. הבונים החופשיים (השולטים במנגנון הביטחון הלאומי של אמריקה) מעריצים את המספר ’33’.”

בלב טיעונו עומד מה שהוא מתאר כביטחון-יתר צבאי אמריקאי. מאז הפלישה לעיראק ב-2003, טוען ג׳יאנג, וושינגטון נשענה במידה רבה על עליונות אווירית, תקיפות מדויקות ומסעות “הלם ותדהמה” מהירים שנועדו להימנע מכיבושים קרקעיים ממושכים. הדוקטרינה הזו, לטענתו, מניחה שהיריבים יתפוררו פוליטית לאחר שפוגעים בהנהגה.

איראן, הוא טוען, שונה.

עם אוכלוסייה המתקרבת ל-90 מיליון ותוואי שטח הנשלט בידי הרים וצפיפות אורבנית, איראן מציגה יתרונות הגנתיים אדירים. ג׳יאנג מעריך שכיבוש בקנה מידה מלא ידרוש מיליוני חיילים — הרבה מעבר למה שארצות הברית יכולה לפרוס באופן ריאלי. פריסות מוגבלות, הוא מזהיר, יסכנו יחידות מבודדות הפגיעות לרחפנים, טילים ושיבושי קווי אספקה.

הוא גם מערער על ההנחה שאיראנים יקבלו בברכה שינוי משטר. טינות היסטוריות — כולל מעורבות ארה״ב בהפיכה של 1953 וזיכרונות של אי-יציבות עיראקית לאחר 2003 — עלולות לייצר התנגדות לאומנית ולא קריסה פנימית.

ג׳יאנג ממסגר את המצב דרך תורת המשחקים. לשיטתו, לאיראן, ישראל, ערב הסעודית ואפילו להנהגה האמריקאית יש תמריצים שעלולים לעודד הסלמה. איראן מרוויחה אחדות פנימית תחת מתקפה. יריבות אזוריות מחלישות שתי יריבות בו-זמנית אם גם וושינגטון וגם טהרן נשחקות. מנהיגים אמריקאים עשויים לחפש ניצחונות מכריעים הקשורים למורשת או לאמינות ההרתעה. התמריצים החופפים הללו, טוען ג׳יאנג, יוצרים “מלכודת” המונעת בידי עלויות שקועות וגאווה פוליטית.

האנלוגיות ההיסטוריות שלו חדות. הוא מצטט את הפלישה ההרסנית של אתונה לסיציליה בשנת 415 לפנה״ס במהלך המלחמה הפלופונסית, שבה אופטימיות מוקדמת פינתה מקום להשמדה ולדעיכה אימפריאלית. הוא מזכיר את וייטנאם, שבה הסלמה הדרגתית ושיקולי אמינות הובילו ל-58,000 הרוגים אמריקאים ללא ניצחון אסטרטגי. בכל אחד מהמקרים, הוא טוען, מעצמות גדולות התרחבו יתר על המידה.

אם תתרחש תבוסה כזו — המוגדרת כאי-השגת שינוי משטר, נפגעים רבים ונסיגה כפויה — ההשלכות על מניות ארה״ב עלולות להיות חמורות.

השבוע הראשון: השווקים ככל הנראה יגיבו במכירות חדות של מעבר לסיכון נמוך. הנפט עשוי לזנק ב-20% עד 50% אם מצר הורמוז יעמוד בפני שיבוש אמין. מניות האנרגיה והביטחון עשויות לעלות, אך מדדים רחבים כמו ה-S&P 500 עלולים לרדת ב-5% עד 15% על רקע זינוק בתנודתיות. נכסי מקלט, כולל אג״ח ממשלת ארה״ב וזהב, צפויים לראות זרימות הון נכנסות.

החודש הראשון: ככל שהמציאות המבצעית מתבהרת, המניות עלולות להישאר תנודתיות. לחצי אינפלציה מעלויות אנרגיה גבוהות יותר עשויים לסבך את מדיניות הפדרל ריזרב, ולדחות ייתכן הורדות ריבית. חברות רב-לאומיות החשופות לשרשראות אספקה במזרח התיכון עלולות לספוג הורדות תחזית רווחים. ירידה מצטברת של 10% עד 20% בשוק לא תהיה חסרת תקדים במשברי גיאופוליטיקה ממושכים.

השנה הראשונה: אם יתברר כישלון אסטרטגי ברור, לחצים מבניים עשויים להחריף. הוצאות מלחמה בהיקף טריליונים עשויות להרחיב את הגירעונות הפדרליים. הדולר עשוי להיחלש אם האמון הגלובלי בעליונות הגיאופוליטית של ארה״ב יישחק, מה שיגדיל עלויות יבוא וסיכוני אינפלציה. הקבלות היסטוריות לעידן הסטגפלציה שלאחר וייטנאם מרמזות על אפשרות לשוק דובי ממושך, כאשר ירידות מניות של 15% עד 30% לאורך 12 חודשים אינן מחוץ לטווח בתרחישים קיצוניים.

לא כל המגזרים יסבלו במידה שווה. יצרני אנרגיה וקבלני ביטחון עשויים להישאר עמידים יחסית, בעוד שמניות טכנולוגיה עתירות צמיחה ומניות צריכה מחזורית עשויות לשאת הפסדים כבדים יותר בסביבה של פרמיית סיכון גבוהה יותר. שווקים מתעוררים עשויים לראות רוטציה של הון אם משקיעים יעריכו מחדש את החשיפה לארה״ב.

ועדיין, השווקים מסתגלים. אפילו זעזועים גיאופוליטיים גדולים — כולל 9/11 והפלישה לעיראק — בסופו של דבר פינו מקום להתאוששויות. משך ועומק כל ירידה יהיו תלויים בהיקף ההסלמה, רציפות אספקת הנפט ותוצאות דיפלומטיות.

לעת עתה, תחזיתו השלישית של ג׳יאנג נותרת ללא מבחן. אך בעוד מבצע זעם אפי מתפתח והמתחים האזוריים נמשכים, תזת “מלכודת איראן” שלו נדונה הרבה מעבר למעגלים אקדמיים. בפורומים וברשתות חברתיות, מדדים מראים שהתיאוריה הניבויית של ג׳יאנג משותפת למרחוק ולמרחב.

שאלות נפוצות 🔎

• האם ג׳יאנג שואצ׳ין חזה את מלחמת ארה״ב-איראן? כן, במאי 2024 הוא חזה הן את ניצחון טראמפ בבחירות והן עימות אמריקאי עוקב עם איראן.
• מדוע ג׳יאנג טוען שארה״ב תפסיד? הוא מציין התרחבות יתר צבאית, יתרונות השטח והאוכלוסייה של איראן, ותמריצים גיאופוליטיים לא מתואמים.
• כיצד תבוסה אמריקאית יכולה להשפיע על מניות? אנליסטים צופים מכירות חדות בתחילה, תנודתיות ממושכת ותנאי שוק דובי אפשריים אם התבוסה תהיה ברורה.
• אילו מגזרים עשויים להרוויח במהלך סכסוך ממושך? מניות אנרגיה וביטחון עשויות להכות את המדדים אם מחירי הנפט יעלו וההוצאות הצבאיות יגדלו.